המאבק לשחרורו של גלעד שליט הוא מאבק רצוי, צודק ואנושי. אולם אסור לכוון את הלחצים נגד ממשלת ישראל, ואסור בשום אופן לקרוא לממשלה לתת לחמאס כל מה שהוא דורש. את הלחצים יש להפנות החוצה, כלפי ארגונים בינלאומיים אשר יש להם יומרה לקדם מטרות אנושיות, וכן כלפי ממשלות זרות המוכנות להירתם למאבק. לחץ ישיר על ממשלת ישראל מחליש את מאבקנו בטרור ותורם לקידום מטרותיו של חמאס.
יש לומר זאת חד וחלק: ראש הממשלה צודק באשר לתוכן תגובתו לצעדה שנועדה להפעיל לחץ עד לשחרורו של גלעד שליט. אולם, הוא צודק חלקית. אכן, אסור בשום אופן לאמץ את העיקרון ששחרורו של גלעד מותר וייעשה "בכל מחיר" על פי התביעות החד?צדדיות של חמאס. אבל בנוגע לעמידה על עקרונות - עליהם כבר ויתרנו. אין לנו באמת עקרונות. נותרה לנו רק משוכה של קווים אדומים. שחרור 1,000 מחבלים, מתוכם 450 רוצחים עם דם על הידיים, תמורת שחרורו של שבוי ישראלי אחד הוא בכל מקרה מחיר דמיוני ובלתי ייאמן. מחיר זה כשלעצמו מהווה ויתור על עקרונותיה של מדינה המצויה במאבק תמידי מול הטרור.
אכן, אי אפשר שלא להזדהות עם הפן הרגשי - ילד ישראלי הנמק בשבי חמאס כבר ארבע שנים. כולנו רוצים בשחרורו, אולם יש לחשוב גם על הצד הרגשי של אותן משפחות רבות שיקיריהן נרצחו על ידי המיועדים לשחרור. כיצד ירגישו בני משפחות אלה כאשר יצפו ברוצחי ילדיהן יוצאים מן הכלא כשהם מסמנים ניצחון באצבעותיהם?
מעבר לפן הרגשי, הפעלת לחץ מאסיבי על ממשלת ישראל עלולה גם לגרום לעיכוב המשא ומתן, שכן כל לחץ מחודש יכול להניע את חמאס להעלות את דרישותיו. גם בצד של חמאס מצויות משפחות המעוניינות בשחרור יקיריהן. אסור לתת לחמאס את התחושה כי לחץ פנימי ישראלי על הממשלה יסייע לו בניהול המשא ומתן. לחץ כזה רק יחזק את דרישותיו.
מה נאמר למשפחת החטוף הבא?
הטוענים בעד עיסקה מספרים לנו ששחרורם של רוצחים וטרוריסטים לא יוליד רציחות נוספות בעתיד על ידי אותם רוצחים שישוחררו. הנחה זו נעדרת כל ביסוס. איש לא יכול להבטיח כי אף אחד מאותם רוצחים לא יחזור לבצע בעתיד מעשי רצח נוספים בישראל. הסבירות היא שחלק מהם כן יחזרו לבצע פעולות טרור, גם בשל התחושה שהעונש המושת עליהם הוא עניין זמני בלבד.
האם רק משום שכיום איננו יודעים את זהותם של הקורבנות העתידיים מותר לנו במו ידינו לגזור את דינם?
ואפילו אם נקבל את ההנחה מרחיקת הלכת שאף אחד מאותם רוצחים שישוחררו לא יחזור לבצע מעשה רצח, הבה נחשוב מעט על ההשלכות העתידיות שתהיינה להיענות לתביעות חמאס.
מדינת ישראל מנהלת זה שנים מלחמה בטרור. כשאנו משחררים אלף מחבלים ואולי אף מעבר לכך, אנו בעצם אומרים לכל ארגוני הטרור שישראל לא תוכל להעניש אותם על מעשיהם בעתיד. אנו אומרים זאת גם לכל אלה שהצטרפו לאחרונה לשורות המחבלים ולאלה שיצטרפו בעתיד. כל מה שיהיה עליהם לעשות הוא לחטוף חייל ישראלי נוסף, ואז להציב דרישות חדשות לשחרור כל אותם טרוריסטים אשר יבצעו פעולות חבלה בעתיד.
האם מישהו במדינה יכול להבטיח כי בעתיד לא ניתן יהיה לחטוף חייל נוסף? ומה נאמר אז למשפחתו של החייל החטוף הבא? האם נוכל לומר לו שאין אנו מתכוונים לשלם את המחיר אשר תובעים מאיתנו לשלם היום עבור שחרורו של שליט?