משהו לחשוב עליו בפעם הבאה שאתם מתקשרים לעבודה להגיד שאתם חולים: מחקר בינלאומי חדש חושף כי50% מכלל ההיעדרויות ממקום העבודה הינן כתוצאה מכאבי גב ומפרקים, המכונים גם "הפרעות שריר-שלד". 700,000 ישראלים סובלים מהבעיה הזו באופן כרוני. התופעה הרחבה גובה מחיר כלכלי כבד, ועולה למשק הישראלי כ- 26 מיליארד שקל בשנה, סכום השווה ל-4% מהתוצר הלאומי.
מחקר בינלאומי חדש שנערך ב- 25 מדינות, ובשנה האחרונה גם בישראל, חושף ממצאים מדאיגים על בריאות הציבור ועל הכלכלה הישראלית. מהמחקר עולה, כי מספר הסובלים מהפרעות שריר-שלד צפוי לעלות עוד יותר ולפגוע בכושר הייצור הלאומי ובתעשייה הישראלית, ולהוות נטל כבד על משאבי מערכות הבריאות והרווחה.
פרופ' יוסף ריבק, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד במשרד הבריאות אמר לוואלה! חדשות, כי "80% מהאוכלוסייה הבוגרת יושפעו מהפרעות שריר-שלד בשלב כלשהו בחייהם. המחקר החדש מדגים עד כמה הבעיה חמורה ודורשת טיפול מערכתי". על פי המלצות המחקר יש להקצות משאבים לאבחון וטיפול מוקדמים, ולעבור ממודל שיקום למודל מניעה בכדי לשמר אלפי מקומות עבודה ולחסוך כסף רב לקופה הציבורית.
"החולים לא מודעים להשלכות"
"הפרעות שריר-שלד" הינן שם כולל למגוון רחב של מצבים אורטופדיים וראומטולוגיים כגון כאבי גב, נקעים בידיים ובצוואר או מחלות מפרקים. על פי ארגון הבריאות העולמי, הן מדורגות במקום הרביעי מבין עשר המחלות השכיחות ביותר הפוגעות בנשים, ובמקום התשיעי בין אלו הפוגעות בגברים. הן מלוות בכאבים ומוגבלויות רבות, ובעלות השפעה על תפקודו של האדם בעבודה ובחייו הפרטיים.
המחקר החדש קובע כי בישראל חיים לפחות 700,000 בני אדם עם כאבי שריר-שלד כרוניים. פרופסור משה טישלר, יו"ר איגוד הראומטולוגים בישראל טוען כי "חולים רבים הסובלים מהפרעות שריר-שלד אינם מודעים להשלכות העתידיות של מחלתם, או מופנים בשלב מאוחר מידי למומחה". לדברי פרופ' טישלר, עובדה זו משפיעה על חומרת המחלה וסיכויי ההחלמה ממנה, שכן המחלה מצריכה טיפול מערכתי דחוף.
מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי 32,612 ישראלים, חלקם הגדול בגיל העבודה, מקבלים קצבת נכות ממשלתית בגין ההפרעות אלו. ניסיונות השיקום של נפגעים מהפרעות שריר-שלד יקרים לאין שיעור מאלו של נפגעים אחרים , אך רק 35% מהם חוזרים לעבודה. יתר על כן, הפרעות אלו הן הסיבה השכיחה ביותר לפרישה מוקדמת בשל סיבות בריאותיות, וכפי שמדגים דו"ח המחקר, הן אינן משפיעות רק על הלוקים בהן אלא מהוות גם נטל כבד על המשק.