להרוג או לא להרוג?

הקיץ מגיע ואיתו החרק האולטימטיבי - הג'וקים. הם חומים, גדולים ובעיקר מוציאים אתכם מהכלים. אז מה אתם בוחרים לעשות איתם?

  • ג'וקים
נדב גל

הם חיים בקרבנו, גרים בביתנו, ניזונים מהאוכל שלנו ושותים ממיצנו. הם היו פה לפנינו והם יישארו כאן גם אחרי שמישהו ילחץ על הכפתור האדום. הרבה אפשר להגיד על הקיץ: שזאת עונת האהבה, החופש והוונטילטור, אבל אתם חייבים להודות שחוץ מחשבון חשמל דשן ישנה עוד מכה הפוקדת אותנו לרגל עונת הגלים- המקקים רבותי, המקקים. אז לכבוד פתיחת העונה- כמה מילים על החיה השנואה בתבל.

התיקנים, או בשמם העממי הג'וקים, יצרו לעצמם מוניטין של חרקים מזיקים ומעוררי חלחלה, בעיקר משום שהם מעבירים מחלות ופוגעים בצמחייה. אפילו קדושי הצמחונים, הנשמות הטהורות ביותר אשר שומרים בליבם מקום לכל יצור חיי, מתעבים בדרך כלל את המקק המצוי. קשה לאהוב חרקים אשר גרים איתך בבית ומגעילים את כל הנקרה בדרכם. חוץ מזה, בל נשכח את הדיון המוסרי המעייף אשר נגרר כל ערב עם הופעתם בסלון המשפחתי. זה תמיד אותו דבר- הג'וק מופיע, האישה צורחת ובליבו של הגבר מתעורר אותו יצר ספרטני קדום אשר מורה לו לקחת כפכף ולמרוח את הפולש על האריחים. אבל אז, הו אז, נשמעת הצעקה המוכרת מכיוון הכיסא עליו נעמדה האישה - "אל תהרוג אותו! הוא חסר ישע! שחרר אותו מחוץ לבית!". אחרי דיבייט מוסריות קצר העוסק בקדושת החיים מוותר כמובן הגבר, אשר גורר את המקק עם המגב אל מחוץ הדלת, רק למען שלמחרת הוא יחזור שוב.

עוד בוואלה!

איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

לכתבה המלאה
קטן, חום וחמוד? (צילום: ShutterStock)

עם זאת, חייבים לתת למקקים סוג מסוים של קרדיט- יש לכם יכולות השרדותיות אשר לא היו מביישות את דן מנו. חיים שלמים בביוב, שבוע ללא מזון או אפילו קרינה רדיואקטיבית לא יזיזו לג'וקים את קצה המחוש. אפילו אם הם יאבדו את הראש הם יוכלו לשרוד למשך שבוע. אותן יכולות מופלאות, אשר רק המקקים וצ'אק נוריס יכולים להתפאר בהם, אפשרו לג'וקים לאכלס את כל כדור הארץ בצמוד לחיה המסוכנת ביותר בעולם- בני האדם.
משיחות שערכתי עם ידידיי הגעתי למסקנה שכמעט לכל אחד יש את הטראומה הפרטית שלו מתיקנים. ידידתי טל הסכימה לשתף אותנו בסיפור אימה אקזוטי במיוחד אשר התרחשה באי פנגן שבתאילנד:

יש גם כאלה שאוהבים אותם. ג'וקים (צילום: ShutterStock)

ובכן טל, ספרי לנו בבקשה על אותו אירוע מכונן בחייך אשר גרם לך לשנוא ג'וקים.

הג'וקים ואני אף פעם לא היינו חברי נפש אך המקרה הבא גרם לי לא לאהוב אותם אף יותר. זה קרה בתאילנד- אני וחברה היינו בבנגלו (ביתן קטן על החוף) והמגבת שלי הייתה תלויה לייבוש בחוץ בשמש. נכנסתי להתקלח ואחר כך ביקשתי מחברה שלי שתביא לי את המגבת מבחוץ. היא הביאה לי את המגבת ואני התנגבתי לי בתמימות ובסבבה.

ומה קרה אז?

לפתע אני מרגישה משהו על הלחי, שלא היה במרקם של המגבת. הסתכלתי על המגבת ולא ראיתי שום דבר חשוד. המשכתי להתנגב עד ששוב הרגשתי משהו מוזר. נראה היה לי שראיתי משהו חום בזוית של העין. הסתכלתי שוב על המגבת, וראיתי את הג'וק הכי ענקי שנתקלתי בו בחיים שלי. כל כך ענקי שממש רואים שהוא שעיר! כמובן שלא איבדתי את העשתונות ומיד תפעלתי את המצב- צרחתי בהיסטריה והפלתי את המגבת על הרצפה.

אף אחד לא שמע אותך?

חברה שלי שמעה וניסתה לברר מה קרה לי ולמה אני צועקת, אבל עדיין לא התאפסתי עלי עצמי כדי לענות לה. המשכתי לצעוק במשך כמה דקות עד שיצא לי משהו בסגנון "שני! אני צריכה להתקלח שוב!!!". נכנסתי שוב להתקלח וכל המקלחת עקבתי אחריו עם העיניים שחס וחלילה לא יתקרב אלי.

אני מקווה שאת המקלחת השנייה עברת בשלום.

למזלי כן. אחרי שיצאתי פעם שנייה יצאנו החוצה וחיפשנו ישראלים שיהרגו אותו. מצאנו שניים, אבל אחד פחד להיכנס. כשהשני נכנס, הפחדן צעק לו מבחוץ- "תפוס אותו בשיניים! תהיה גבר!"

מה שנקרא תומך לחימה.

כנראה. ואם זה לא מספיק, אחרי כל המקרה הזה יצאנו לסיבוב בשוק וישר ראינו תאילנדי עם עגלה של ג'וקים מסוכרים. איכס!

ובכן קוראים היקרים ואוהבי החיות - אין ספק שעוד עונת מקקים באה עלינו לטובה. בין אם אתם שייכים לאלו שהורגים אותם או לאלו שמשחררים אותם לחופשי, אלו הסולדים מהם או אלו שאין להם בעיה איתם, הג'וקים פה ובכוונתם להישאר, אז נסו לחיות עם זה כמה שיותר בשלום.

שיהיה לכולנו קיץ שמח!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully