פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אופטימי - לקראת פגישת נתניהו ואובמה

      מעז(ה) יצא מתוק" - כך אפשר לתאר את ההשפעה של פרשת המשט לעזה על מצבם הנוכחי של יחסי ישראל?ארה"ב. ב"הפוך על הפוך" דווקא הסוגיה הזאת הוכיחה כי למרות חילוקי הדעות המזדמנים, חישוקי היחסים המיוחדים בין אמריקה לישראל עודם יציבים. וושינגטון סינגרה על זכותה של ישראל להתגונן בפני כוונותיהם של מארגני המשט.

      וחשוב לא פחות, וושינגטון תיאמה עמדות עם ירושלים באשר לבדיקת הפרשה ובאשר להחלטה של ממשלת ישראל להמשיך בסגר הימי על עזה. גם דעת הקהל בארה"ב נוטה ברובה לטובת ישראל בעניין זה, ואילו התנהגותה של טורקיה זוכה לביקורת שלילית גוברת, כולל בתקשורת.

      ברם, אין די בפרשת המשט כדי להסביר את שיפור האווירה לקראת פגישתו הקרובה של ראש הממשלה עם נשיא ארה"ב. תרמו לכך הצעדים שננקטו על ידי ישראל וכן התפתחויות שונות בפוליטיקה האמריקאית.

      ההקפאה הזמנית של הבנייה ביו"ש והצנעתה של הבנייה בירושלים, לצד הסכמת ישראל לשיחות הקרבה, נטלו, לפחות זמנית, את העוקץ מחילוקי הדעות בסוגיות יסוד כמו ירושלים, הגבולות ואופייה של הישות הפלסטינית שאת הקמתה רוצה וושינגטון לקדם.

      מטרתם העיקרית של הפלסטינים ב"שיחות הקרבה" היא להביא לכישלונן ולהציג את ישראל כאחראית. לאחר מכן הם יבקשו לגרום לכך שהממשל יכפה הסדר משלו, הסדר שהפלסטינים סבורים, לא בחוסר הצדקה, שיהיה קרוב יותר לעמדותיהם שלהם מאשר לאלה של ישראל.

      ראש הממשלה מודע לתסריטים האלה ובפגישותיו בבית הלבן יבהיר חד?משמעית מה אפשרי ומה בלתי אפשרי מבחינת ישראל. עם זאת, אין בכל אלה כדי לפתור את ישראל מהצורך לבוא ולהעלות רעיונות יצירתיים משלה.

      וושינגטון שרויה במבוכה

      בכל אופן, המשא ומתן עם הפלסטינים לא יהיה, כמובן, הנושא היחיד שיידון בפגישה (ויש לציין כי שני הצדדים מתכוננים לקראת הפגישה בשקידה). בפגישה יעלה גם הנושא הגרעיני, כלומר ההצבעה האמריקאית, השלילית מבחינת ישראל, בוועידה של המדינות החתומות על הסכם אי ההפצה הגרעיני.

      יחד עם זאת, תוך כדי שיחמיא לנשיא ארה"ב על נחישותו בעניין אירן, יציע נתניהו לדון גם בצעדים שיצטרכו להינקט, לדעת ישראל, אם הסנקציות הנוכחיות לא ישיגו את מטרתן.

      בכל הנוגע לאווירה הפוליטית, המציאות שאותה יפגוש נתניהו בביקורו הנוכחי שונה מזו שהיתה קיימת עד לא מכבר. ייתכן שגם לעובדה זו יש, ותהיה, נגיעה לעניינים שבינם לבינינו.

      למעשה, ראש הממשלה מגיע לבירה ששרויה במבוכה. כרגע נדמה שבכל הנוגע לבית הלבן צרה רודפת צרה: הדחתו של הגנרל מקריסטל, אף שהיתה מוצדקת ובלתי נמנעת, עלולה לסבך עוד יותר את המערכה המסובכת בלאו הכי באפגניסטן; קדמו לכך התפטרויותיהם של בכירים מרכזיים בממשל, כמו הממונה על התקציבים ומתאם הביטחון הלאומי, ויש גם שמועות על סכסוכים בקרב סגל הבית הלבן.

      מעבר לסוגיות פרסונליות יש לציין גם כי דליפת הנפט במפרץ מקסיקו טרם נעצרה והנפט ממשיך לפרוץ; "וול?סטריט" חוזרת לסורה ואילו "מיין סטריט" איננו מתאושש; נתוני האבטלה ממשיכים להדאיג; רפורמת הבריאות אינה זוכה לתמיכה רחבה וגובה מהנשיא מחיר פוליטי, והצפי לקראת הבחירות בנובמבר לשני בתי הקונגרס איננו גורם נחת רבה לנשיא ולמפלגתו.

      יחד עם זאת, יש לזכור כי המילה האחרונה אמנם טרם נאמרה, ובפוליטיקה, כמו בכדורגל, הגבול בין תהילה לבין מה שנראה כמפח נפש דק למדי. ובכל זאת - מכל הסיבות האלה אפשר לשער שהממשל איננו שש במיוחד להוסיף לעצמו עוד תפוח אדמה לוהט בהקשר הישראלי.