הגור של מייקל

בשבוע שעבר מלאה שנה למותו של מייקל ג'קסון, ולכבוד ציון המאורע שידר ערוץ Animal Planet סרט תיעודי חדש: "מייקל ג'קסון ובאבלס: הסיפור שלא סופר". הסרט עוסק בבאבלס, שימפנזה שאומץ על-ידי ג'קסון בתחילת שנות ה- 80 ובתקופה מסוימת היה לחיhת המחמד המפורסמת בעולם.

במשך 6 שנים היו מלך הפופ והשימפנזה המצוי, כיום בן 26, בלתי נפרדים. ההיקשרות של ג'קסון לשימפנזה שלו הייתה מקור ללעג התקשורת ולסיבה נוספת לכך שאישיותו אקסנטרית. כך לדוגמא, באבלס נהג לישון בעריסה בחדר השינה של פטרונו-מאמצו, השתמש בשירותים שלו, הושב לצדו בזמן ארוחות, ואפילו נהג לפתוח בעצמו את המקרר ולקחת לעצמו בננה או גלידת "האגן-דאז". הוא אף הופיע כאורח כבוד בסוף הקליפ של הסינגל "נערה ליברית".

ב-1987 צורף השימפנזה לסיבוב ההופעות "Bad" של ג'קסון ביפן וגם התלווה אליו למסיבת תה אצל ראש עיריית אוסאקה. היו גם דיווחים שג'קסון ניסה ללמד את השימפנזה שלו ללכת "הליכת ירח" ושהיו לו סוכן ושומר ראש משלו. אבל בהגיעו לבגרות, באבלס הגיע למשקל של כ- 70 ק"ג ונעשה אגריסיבי מדי לטיפול ביתי.

ההמשך היה מעט פחות רומנטי. באבלס הועבר למקלט חיות בקליפורניה, שם, כך דווח, ניסה להתאבד. עם סגירת המקלט ב- 2004, הוא הועבר ל"מרכז הקופים" בפלורידה, מקום המשמש ביתו ב- 20 השנים האחרונות. המרכז בוואצ'ולה, פלורידה, הוא מקלט קבע לשימפנזים ואורנג-אוטנגים שפרשו מתעשיית הבידור. באבלס נהנה שם מחוג ציור, האזנה למוסיקה וכמובן, מחברתם של שימפנזים אחרים. בעיקר הוא נוהג לשבת בשקט על עצים עם חברו הטוב סם, שימפנזה בן 40.

הסרט מתחקה אחר מערכת היחסים הלא רגילה בין ג'קסון והשימפנזה ומנסה לענות על השאלה האם מה שעמד מאחורי הקשר המוזר היה הצורך של ג'קסון להשיב לעצמו את הילדות שמעולם לא הייתה לו. אחותו של מלך הפופ המנוח לה טויה ג'קסון, 54, משתתפת בסרט ובסצינה מעניינת במיוחד מבקרת את באבלס היום. כשבאבלס מבחין באורחת הוא בתגובה, ולרגע קצר, מסתקרן וניגש לקדמת הכלוב כדי להציץ בה. לה-טויה ג'קסון, דרמה קווין ידועה עם צורך תמידי בתשומת לב, מדברת אל הקוף המגודל כמו אל פעוט בלול: "באבלס, היי באבלס. אתה יודע, אני מתגעגעת אלייך. לא ראיתי אותך שנים, באבלס. אתה זוכר אותי? נראה שכן. אני רוצה לנשק אותך, ואני רוצה לחבק אותך ואני יודעת שאי אפשר כי אתה גדול כל-כך". האם באבלס זיהה את ה"דודה" שלו? אחרי הכל, שימפנזים אמורים להיות אינטילגנטים ובעלי זיכרון טוב. אבל כנראה שאף פעם לא נדע.