פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גן המלך: מי מפחד מתוכנית ברקת לחיזוק ירושלים

      כאשר הגיעו היהודים מתימן לפני 128 שנה לעיר העתיקה של ירושלים וביקשו להשתקע בין חומותיה, סירבו התושבים הוותיקים לצרף אותם ל"מניין" וחשדו בהם בשל צבע עורם כי כלל אינם יהודים. הרבה לפני שהתפוצצה פרשת עמנואל הורחקו היהודים התימנים מבין החומות, ונאלצו להתיישב בכוכים ובמערות שבמורדות סילוואן. כך קם כפר התימנים - כפר השילוח - אשר בשיא תפארתו מנה 150 משפחות.

      בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, כשהערבים השתוללו בארץ ופגעו ביהודים, פינו הבריטים את כפר התימנים - רכושם נבזז והבתים נהרסו כמעט לחלוטין. באורח כמעט פלאי נותר רק בית הכנסת על תילו. בשבוע הבא, אחרי הליך משפטי ממושך ובחסות צווים של בית המשפט, ינסו היהודים לחזור לשם. המדינה, כך נראה עתה, תנסה למנוע זאת מהם.

      בית המשפט אמר את דברו גם בנוגע לעשרות הבתים שנבנו ב?30 השנים האחרונות, בניגוד לחוק, בגן המלך. מאות בשנים נקוו מי השיטפונות אל הגן, שהיסטורית, מקובל לראות בו הגן של מלכי יהודה. בחורף הוא היה לביצה ובקיץ לבוסתן פורח. יום אחד הסדירה עיריית ירושלים את הניקוז במקום ובאל?בוסתאן, שמו הערבי של גן המלך, בשטח שהטורקים והבריטים הקפידו לשמור עליו מאות שנים כשטח ציבורי המיועד לשימור ולפיתוח של פארקים ותיירות - צמח מאחז פלסטיני לא חוקי של 88 מבנים. גם במקרה הזה נמנעה המדינה מלאכוף את צווי בית המשפט, ואנשי העירייה ורשות העתיקות הודו שאין להם הסבר טוב למה שקרה לגן החמד הזה, המתואר בספרי קהלת ונחמיה ובמקורות היסטוריים נוספים.

      אפילו התוכנית שיזמו יחדיו עיריית ירושלים והממשלה לשיקום מעלה המוגרבים המוביל להר הבית - המעלה שקרס בשלג לפני שש שנים - לא בוצעה עד היום. כל ועדות התכנון אישרו את התוכנית, שתואמה אפילו מול אונסק"ו, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו עוצר אותה, וגשר העץ הזמני ממשיך "לפאר" את רחבת הכותל המערבי וגם מצמצם מאוד את שטחה של עזרת הנשים.

      אין בחינה עניינית של התכנית

      המכנה המשותף לכל שלוש הדוגמאות הללו (ויש רבות נוספות) הוא החשש של מדינת ישראל לאכוף את חוקיה ואת ריבונותה אפילו באזורים היותר משמעותיים מבחינה יהודית והיסטורית של ירושלים, שלא לדבר על ההקפאה בפועל של הבנייה בשכונות היהודיות שמעבר לקו הירוק בירושלים, דבר שאין ולא היה לו תקדים ב?43 השנים האחרונות.

      מול המציאות העגומה הזאת העביר לפני ימים אחדים ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, במועצת העיר את תוכניתו לשיקום גן המלך. ברקת, בנדיבות יתר, מוכן למחול ולהכשיר 66 מבנים, אך כדי להעניק לאזור סיכוי תיירותי אמיתי כפי שראוי לו, הוא מתעקש על פינוי?בינוי של 22 בתים אחרים. מפגיני השמאל, שמעתיקים בהדרגה את פעילותם משייח' ג'ראח לסילוואן - ביום שישי התקיימה שם הפגנה ראשונה - אינם מתרכזים בטובת התושבים הערבים ובטובת העיר, אלא בתוכניתם לחלוקת ירושלים, שפרויקטים הגיוניים מהסוג הזה "עלולים" לטרפדה.

      גם הימין, אשר מתנגד לתוכנית, אינו מבין כי סוף סוף הניח מישהו על השולחן תוכנית המחזקת את הריבונות הישראלית בירושלים, גם אם באופן נקודתי. אפילו בקרב התושבים הערבים של אל?בוסתאן יש הערכה לפוטנציאל החיובי הטמון בעבורם בתוכניתו של ברקת, אבל השמאל היהודי הרדיקלי והלאומנים הפלסטינים אינם מניחים להם לבחון עניינית את התוכנית.

      החשש העיקרי שלהם הוא שתוכנית ברקת תהפוך את גן המלך למה שהפכה להיות עיר דוד - אתר ארכיאולוגי ותיירותי מדהים ומשגשג לפי כל קנה מידה, המושך אליו מאות אלפים מדי שנה ותורם לרווחת היהודים והערבים באזור. תוכנית ברקת תוכל לעשות בדיוק אותו הדבר לגן המלך, ואולי לכן השמאל כה חושש ממנה.