אם מישהו רוצה להבין לעומק מדוע אנו ממשיכים להרוג איש את זולתו בכבישי הארץ, ומדוע חלק מן הציבור בישראל אינו סבור שהוא חייב לעבור לדפוסים של נהיגה זהירה, כדאי שיעיין בתופעה חברתית יוצאת דופן שבאה לידי ביטוי ברשת החברתית פייסבוק.
במסגרת הקבוצה החדשה "טל מור תהיה חזק", שנפתחה ברשת החברתית, החלו משתתפים שונים להביע את תמיכתם. לא חלילה במשפחת ההרוג האבלה, אלא דווקא בטל מור עצמו, אותו צעיר שכתוצאה מנהיגתו נהרסו חיי משפחה שלמה ונשללה לנצח משני בנים ומבת זכותם לאב.
המצטרפים כותבים לטל מסרי תמיכה והבנה. הם מודיעים לנו כי טל אינו רוצח, אלא רק שגה בשיקול הדעת, וכי התאונה היא פרי של טעות (והלוא טעות היא חלק בלתי נפרד מהתנהגותו של כל בן אנוש). אמו של אחד החברים אף אומרת לו שעליו לגייס אנרגיות מאחר שהוא עומד בפני משבר, אך הרבה אנשים יודעים שהוא אדם טוב והם עומדים מאחוריו. מעניין מה היתה אומרת אותה אם לו חלילה היה בנה שלה יושב במכונית ליד טל ומקפד את חייו שלו.
אנו למדים מקבוצה מתחשבת זו כי מי שזקוק היום לעידוד ולתמיכה הוא מי שקטל חיי אדם בתאונת דרכים. איכשהו אנו מאוד נחמדים וסלחנים כלפי הדורסים. לעומת זאת, התפיסה משתנה כליל אם חלילה תאונת הדרכים פוגעת ישירות בנו או במשפחתנו. התחושה הכללית היא שתאונות הדרכים נוגעות לאנשים אחרים, ולא מאיימות עלינו. רגשי הסלחנות וריכוך חומרת מעשה קטילת חיי אדם, שאין חמור ממנו, פשוט מתעלמים מכך שבצד השני מצויה משפחתו של הקורבן.
אין סלחנות לנהיגה לא זהירה
הייתי רוצה לצפות מהצעירים ומהצעירות בישראל שיאמרו כי ברצונם להפיק את הלקח בעקבות התאונה האיומה, שברצונם להבין כמה חשוב לנהוג בזהירות, וכי לעולם אין לנהוג לאחר שתיית אלכוהול, שכן נהיגה תחת השפעת אלכוהול מונעת מן הנהג את הכשירות הנחוצה לו על מנת לקלוט באופן מלא את המתרחש על פני הכביש. הייתי מעוניין שיתחילו להפנים כי נהיגה בלתי זהירה מספיקה כדי לקטול חיי אדם.
ושוב אנו עדים לאותו שיבוש חמור ונפוץ בין שיקול דעת מוטעה לבין נהיגה לא זהירה. נהיגה בלתי זהירה אינה שיקול דעת מוטעה. זהו מצב נפשי והכרתי שהוא בתחום שליטתו של האדם, והוא אותו דפוס נהיגה שלפעמים גם נהגים נורמטיביים חוטאים בו מחמת תחושת ביטחון מופרזת שהם יכולים לנהוג בלא זהירות וששום דבר לא יקרה להם או לזולת, שכן שום דבר לא קרה להם עד היום.
נהיגה לא זהירה משמעה היעדר דריכות מספקת בזמן הנהיגה, אי התאמת המהירות למצב הכביש, אי לקיחה בחשבון ראות לקויה בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות ואי תשומת לב כללית לנעשה על פני הכביש בזמן הנהיגה. נהיגה בלתי זהירה היא בעוכרינו, והיא הגורם המוביל בהריגת חיי אדם. במקום שהחלק הסלחני שבציבור יסיק את המסקנות הנחוצות באשר לתוצאותיה הנוראות של נהיגה לא זהירה, הוא חש הזדהות עם הנהג ההורג, ורגשי הרחמים כלפיו פורצים ללא מעצור.
תופעה דומה אף התרחשה כאשר עורך דין מפורסם נהג ברשלנות רבה, נכנס במהירות רבה לתוך צומת שבו חנו מכוניות, התעופף באוויר ומחץ למוות אישה צעירה ואת בנה הרך בשנים. חלק נכבד מקהילת המשפט בישראל היה גדוש ברגשי חמלה והבנה כלפי אותו עורך דין. שופטת נכבדה של בית המשפט העליון אף לא התביישה לחבקו בפומבי, לעודדו ולהרגיע אותו.
המסקנה צריכה להיות הפוכה. אין לנהוג בסלחנות כלפי נהיגה בלתי זהירה מהסיבה הפשוטה שרשלנות בנהיגה הורגת. אם אנו רוצים לשמור על החיים, עלינו לעקור מן השורש את דפוס הנהיגה הרשלנית. יהיה קשה מאוד לעשות זאת אם חלק מאיתנו ימשיך בביטויי תמיכה, סלחנות ועידוד הנהג הקוטל.