פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: המשטרה מאזינה למאות אלפי שיחות

      מבקר המדינה ממליץ על ביצוע רפורמה בנהלי המשטרה לביצוע האזנות סתר. בדו"ח המבקר בסוגיית האזנות הסתר נחשף, שהמשטרה מאזינת בשנה למאות אלפי שיחות, אבל רק 7% רלבנטיות לחקירה

      מקורם של ליקויים שהתגלו בביצוע האזנות סתר במהלך השנים הוא בהיעדר כללים ברורים לביצוען ולשימוש בתוצריהן וכן באי-יישומם של הכללים שנקבעו. כך עולה מחוות דעת שהכין מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס בנושא האזנות הסתר בחקירות פליליות.

      "על פי רוב נבחנו ליקויים אלה בידי גורמי המקצוע במשטרה ובפרקליטות, והדבר הביא להסדרה הדרגתית של הנושא", קבע. "ואולם, מן התלונות שהוגשו למשרד מבקר המדינה אנו למדים, כי נותרו כמה סוגיות שלא הוסדרו כיאות ואילו עניינים אחרים לא הוטמעו כראוי בקרב העוסקים במלאכה, דבר שהותיר פתח לתקלות נוספות".

      לדבריו, למרות שתיקון הליקויים בתחום היה מספק, "איש לא יתקע לידנו כי תקלות ממין אלו לא יתעוררו בעתיד, שכן הסדרה לבדה אין בה די. כללים ונהלים לא די להם שיועלו על הכתב. עיקר העיקרים הוא בלימודם, בשינונם ובהפנמת העקרונות העומדים בבסיסם בידי העושים במלאכה".

      המבקר קובע שחשוב לשמור על יכולתה של המשטרה להשתמש בהאזנות סתר ולא להטיל עליה מגבלות, שירוקנו את השימוש בהן מתוכן. "ואולם, בה בעת גם אין להתיר לה לעשות שימוש כוחני או שגוי בעצמה הגדולה שמקנה לה האזנת הסתר", נכתב בחוות הדעת. בניסיון למצוא איזון בנושא, לינדנשטראוס מציע ליועץ המשפטי לממשלה לשקול בשיתוף המשטרה, אם יש מקום למעורבות קבועה של גורם משפטי בהחלטה להגיש לבית המשפט בקשה להיתר להאזנת סתר. עם זאת, המבקר סבור שאין מקום לערב גורמים חיצוניים נוספים, דוגמת הסנגוריה הציבורית או אישי ציבור, בהליך, בין השאר בשל החשש לדליפת מידע ונוכח הקושי שמוטל על מי שנדרש לייצג אדם שאינו מודע לכך כלל".

      עלייה בשימוש בהאזנות סתר

      מדו"ח המבקר עולה כי רק כ-7% מהשיחות שלהן מאזינה המשטרה בהאזנות סתר מתבררות כרלוונטיות לחקירה. לפי מסמך המופיע בדו"ח המבקר, שהוכן בינואר אשתקד וכותרתו "מדדי אפקטיביות האזנות סתר לשנת 2008", ב-2008 האזינה המשטרה ליותר מ-270 אלף שיחות, אולם פחות מ-20 אלף מהן הוגדרו לאחר מכן כרלוונטיות או נוגעות לחקירה.

      נתוני המשטרה עצמה מראים, שישנה עליה בשימוש בהאזנות הסתר. כך, למשל, ב-2004 ביצעו חוקרי המשטרה כ-700 האזנות בחקירות של עבירות מסוג פשע, פחות מאחוז מסך החקירות. אולם, בעוד ב-2008 נפתחו כעשרת אלפים תיקים פחות, מספר ההאזנות עלה לכ-1,700 ונעשה שימוש בהאזנות ב-2.76% מהחקירות. באותה שנה ביצעו רשויות חוקרות אחרות 15 האזנות, 11 מהן בוצעו בידי המחלקה לחקירת שוטרים.

      מחוות הדעת של המבקר עולה עוד, שבתי המשפט מאשרים את בקשות המשטרה לבצע האזנות סתר באופן כמעט מוחלט. כך, בשנת 2004 נדחו רק שלוש בקשות מתוך 962 שהוגשו. ב-2008 נדחו 16 בקשות מתוך כ-1,800. על פי החוק, האישור להתקין האזנת סתר ניתן על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגנו. לינדנשטראוס סבור, שראוי שהנהלת בתי המשפט תשקול אם יש מקום לקיים פעולות הכשרה ייעודיות לשופטים העוסקים במתן היתרים להאזנות סתר.

      המשטרה מסרה בתגובה לדו"ח המבקר כי "אין לנתק את הצלחת מאבק המשטרה בארגוני הפשיעה ובכנופיות גנבי הרכב והרכוש, בשימוש באמצעי האזנות הסתר, כפי שקבע המבקר בדו"ח. תהליך האזנת הסתר הינו מבין התהליכים המפוקחים ביותר במשטרה ישראל, המבוקר בדוחות המוגשים ליועץ המשפטי לממשלה מדי חודש, לכנסת מדי שנה, וכן פיקוח קבוע הדוק של מחלקת הסיגינט של המשטרה על יחידות המערך".