המבקר: בכירים בפרקליטות התרשלו בתיק רמון

על היועץ המשפטי לממשלה לשקול אם יש להסיק מסקנות אישיות כלפי הבכירים בפרקליטות ובמשטרה, שהובילו את חקירתו ומשפטו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון. כך כתב מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בחוות דעת בנושא האזנות הסתר בחקירות פליליות, שהוגשה היום (שני) לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

המבקר העביר את חוות דעתו ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, כדי לבחון אם יש מקום לנקוט צעדים מנהליים נגד פרקליטת מחוז תל אביב עו"ד רות דוד, נגד התובעת במשפט עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן וסנ"צ ערן קמין. דו"ח המבקר נולד לפני כשנתיים, בעקבות תלונות שנשמעו על תפקוד המשטרה והפרקליטות בחקירה נגד רמון. התלונות הובילו לבדיקה שערך השופט בדימוס שלום ברנר, שקבע שהיו כשלים בפרשה, אולם לא המליץ על מסקנות אישיות נגד המעורבים בפרשה. ממשלת אולמרט לא הסתפקה בכך ופנתה למבקר המדינה, כדי שיחקור גם הוא את הנושא.

במהלך החקירה נגד השר רמון, ביצעה המשטרה האזנות סתר לה', הקצינה שהתלוננה נגדו, למפקדתה ולשולה זקן, אז מנהלת לשכתו של אולמרט, ושנחשדה גם במעורבות בפרשת "רשות המסים". ההאזנות לזקן נעשו בשל החשד שהיא הפעילה לחצים על הקצינה, שלא להתלונן במשטרה. חשד זה עלה בעקבות מכתב ששלחה ה' למפקדתה, ובו כתבה ש"תקבור את הסיפור עם שולה בין ארבעה קירות".

המשטרה האזינה ליותר מ-300 שיחות של ה', המפקדת שלה וזקן. מתוך 300 שיחות בין זקן ל-ה' שש הוגדרו כרלוונטיות או נוגעות לחשד להדחה בחקירה, ותומללו. גם 10 מהשיחות של ה' והמפקדת הוגדרו כקשורות לחקירה, ובתוכן שיחה שבה סיפרה המתלוננת על הלחצים המופעלים עליה להתלונן נגד רמון, ושיחה נוספת שבה ציינה כי לא היתה לה ברירה אלא להגיש את התלונה. אולם, השיחות האלה תומללו רק כשפרקליטיו של רמון ביקשו זאת. המבקר קבע שההאזנות שתומללו תויקו בתיק חקירה נפרד מתיקו של רמון, בתיק שנפתח נגד זקן בחשד להדחה בחקירה, ושנסגר מחוסר אשמה. בפרקליטות לא עברו על התמלולים, והחומר לא הועבר לידי סנגוריו של רמון.

כחודש לאחר פתיחת משפטו של רמון פנה סנגורו, עו"ד דן שיינמן, לתובעת וביקש שתבדוק אם בוצעו בחקירה האזנות סתר, ואם כן שתעביר לו בהקדם את חומר החקירה, לרבות הבקשות לאישור האזנות הסתר. בתשובה נאמר לו, שלא בוצעו האזנות סתר בתיק. כשבוע לאחר מכן, בעקבות בדיקה מחודשת, הועברו אותם התמלולים לידי עו"ד שיינמן.

רמון טען, כי אם תוצרי האזנות הסתר יכלו לסייע בתקיפת מהימנותם של עדי תביעה ובבחינת הראיות עצמן, היה על הפרקליטות לבחון אותם בעצמם לפני הגשת כתב האישום, ואז ייתכן שלא היה מוגש נגדו כתב אישום מלכתחילה. אם היה מוגש, טען רמון, ספק אם חסינותו הפרלמנטרית היתה מוסרת. טענה זו נדחתה על ידי הפרקליטות ובית המשפט קבע, שאכן היה מדובר בחומר חקירה שהיה אמור להיות מועבר לידיו, אולם הפגיעה ברמון לא היתה משמעותית.

המבקר קובע שנמצאו "ליקויים משמעותיים אשר גרמו לתקלה החמורה שבעטייה לא הועברו לנאשם חומרים הנוגעים למשפטו שמקורם בהאזנות סתר". המבקר גם קובע נחרצות, שהכשלים נבעו מ"כשל אישי" ומאי-קיום כללים מצד מובילי הפרשה במשטרה ובפרקליטות. לינדנשטראוס הוסיף וקבע, שאף אחד מהמעורבים לא פעל בזדון, "אך ברי כי מדובר ברשלנות ממשית של העוסקים במלאכה". עם זאת הוסיף לינדנשטראוס כי לא נמצאו כשלים מערכתיים בחקירה וכי המשטרה ובכירי הפרקליטות פעלו כראוי בהחלטה לפתוח בה.

ביחס לתנ"צ גולן, שהשתחררה בינתיים מהמשטרה, וסנ"צ קמין, קובע המבקר שהם התרשלו בכך שלא וידאו, שהשיחות יתומללו ויועברו לעיון הפרקליטות. עוד נקבע בחוות הדעת, שהתובעת במשפט, עו"ד סגל-אנטלר, ששהתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום, פעלה שלא כראוי כשלא בדקה אם כל חומר החקירה הרלוונטי הועבר לנאשם. פרקליטת המחוז עו"ד דוד, קובע המבקר, פעלה שלא כראוי כשחתמה על כתב האישום, בלא שעיינה במלוא החומר המודיעיני, אף שידעה שנעשו האזנות סתר, ובכך שקיבלה החלטה על הגשת כתב אישום בלי ששקלה את כל העובדות הנוגעות בדבר.

המבקר מציע ליועץ המשפטי לממשלה לבחון אם יש מקום לנקוט צעדים מינהליים נגד הארבעה, דוגמת עיכוב בקידום, הערה אישית וכדומה. "בעת הבחינה יש להביא בחשבון שיקולים חשובים נוספים, ובהם תרומתם ארוכת השנים של המעורבים בעניין למאבק בפשיעה ולאכיפת החוק", הוא הוסיף.

בפרקליטות ובמשטרה דחו במהלך חקירת המבקר את הטענה, שיש מקום למסקנות אישיות נגד המעורבים בפרשה. פרקליט המדינה לדור, בתשובתו למבקר המדינה, כתב שאמנם התקלה התרחשה בפרקליטות והיא שנושאת באחריות הכוללת לכך, אולם מקורה בעיקרה במשטרה, וכי הטלת אחריות אישית על עו"ד דוד ועו"ד סגל-אנטלר היא "שרירותית" ו"יש בה אי-צדק בולט". המשטרה מנגד מסרה בתשובתה, שמאחר וגולן כבר פרשה, ניתן לנקוט הליך משמעתי רק כלפי סנ"צ קמין, דבר שאינו ראוי. המפכ"ל אף שקל זאת בעבר, אך החליט להימנע מכך.

עורכי הדין דוד וסגל-אנטלר אמרו בתגובתם למבקר, ש"לא היתה להן אחריות אישית בתקלה, שאירעה עקב רצף טעויות של הגורמים שעסקו בחקירה", אלא רק חלק מהאחריות המערכתית. שתיהן טענו, שלכל היותר מדובר בטעות בשיקול דעת מקצועי, ואין בכך כל היבט משמעתי. פרקליטתה של גולן מסרה בתשובתה למשרד המבקר, שהעוסקים במלאכת אכיפת החוק יכולים לטעות ואף קורות תקלות, אולם ענישה בצורה של "הערה" בפרשה זו אינה מוצדקת ותגרום עוול. בא כוחו של סנ"צ קמין מסר למבקר, שבהתחשב בכך שמדובר בחקירה רגישה אשר מעורבים בה גורמים "חזקים ואיתנים", ובשים לב לכך שהיה צורך לקיים האזנה ללא דיחוי והיא הופעלה בחיפזון - אפילו אם נפל פגם בפעולותיו של סנ"צ קמין, הרי שהוא פגם "אזוטרי", ואין כל קשר סיבתי אמתי בינו ובין המחדל הגדול - מחדלה של הפרקליטות בהעברת חומרי החקירה לסנגוריו של השר.

בפרקליטות ובמשטרה הביעו סיפוק מכך שהמבקר קבע שלא היה ניסיון מערכתי להרשיע את רמון, וכי הליקויים לא בוצעו בזדון. "אחרי מסע יחצ"נות שלוח רסן של 'קבוצת המעוניינים' בפרשת השר לשעבר רמון, מביעה הפרקליטות סיפוק וקורת רוח עם פרסום ממצאיו של מבקר המדינה אשר הפריכו סופית את כל טענות הקונספירציה למיניהן שהטיחו ברשויות האכיפה בעלי האג'נדה המחבקת את השר רמון", נמסר בתגובת הפרקליטות.

בהודעתה בירכה הפרקליטות על כך שמבקר המדינה דחה את הטענות בדבר שיקולים זרים שהנחו את הגורמים שהובילו את התיק, וכן הפריך את הספקולציות שפורסמו בדבר 'גרון עמוק' שחשף, כביכול, "התנהלות נפסדת שנועדה לפגוע בשר רמון, והוא דחה מכל וכל את הטענות בדבר זדון מצד מי מהמעורבים בחקירה ובניהול המשפט". עם זאת, בפרקליטות הוסיפו כי "למרות תחושת ההקלה עם פרסום הדו"ח, יש לראות בדאגה רבה את התופעה של מסע יחצ"ני לדה-לגיטימציה של מערכת האכיפה בכללותה – בית המשפט, התביעה והמשטרה – בפרשה זו. בכירים ומקורבים בעלי ממון והשפעה פעלו בהתמדה, מעל כל במה ומול כל מיקרופון, כדי לעורר ספק בניקיון השיקולים על פיהם פעלו הרשויות, ובמטרה לפגוע באמון הציבור בהכרעה פה אחד של השופטים בבית המשפט".

ביחס לפרקליטות דוד ואנטלר-סגל, נמסר מהפרקליטות כי העובדה שהשתיים לא בדקו בעצמן את התיעוד של נתוני האזנות הסתר לא נבעה מהפרת שום נוהל כתוב או משתמע של פרקליט המדינה או בהפרת הנחיה של בית המשפט העליון. "משהדו"ח הוגש, תובא בפני הגורם הרלבנטי בפירוט עמדת הפרקליטות ושתי הפרקליטות הנזכרות בדו"ח גם בעניין אחרון זה", נכתב.

מהמשטרה נמסר בתגובה כי דוח המבקר מצטרף למסקנותיהם של ארבעה שופטים שדנו כבר בסוגיה - שלושת השופטים שהרשיעו את רמון והשופט ברנר שבדק את הנושא – אשר קבעו כי לא היה זדון בפעולת החוקרים בפרשת רמון. "הדו"ח מציין כי עיקר ההערות בדו"ח מקורם בהתנהלות אישית-נקודתית או בחיפזון, ולא בהתנהלות ארגונית-מערכתית. ראוי לציין כי ההערות המרכזיות נוגעות לפרשת השר רמון, מתרכזות בתחום העברת חומרי חקירה לעיון ההגנה, ולא בתחום האזנת הסתר", נמסר.

"בנוגע להאזנת הסתר שבוצעה לשולה זקן בפרשת רמון, תוך שימוש בעמדת האזנה שהיתה כבר קיימת במסגרת פרשת רשות המסים, קבע המבקר כי החלטת פרקליט המדינה שנדר וראש אח"מ ניצב יוחנן דנינו על סריקת עמדתה של גב' שולה זקן היתה בהתאם לדין, לחוק האזנת סתר, לנוהלי המשטרה ולפרקטיקה הנהוגה". עוד נמסר כי "רמון, כאיש ציבור, הואשם, הורשע, ונענש בגין מעשה מגונה, ועל אף שעמדה לו הזכות לערער על הרשעתו, בחר שלא לעשות כן".

רמון מסר בתגובה לדו"ח המבקר כי, "הדו"ח קובע מפורשות שהמעורבים בפרשת ההאזנות היו אחראים לתקלה החמורה בביצוע ההאזנות בשל הליקויים המשמעותיים בפעולתם. הן קציני המשטרה והן הפרקליטות הפליליות פעלו בניגוד לכללים וכשלו כשלים אישיים. דו"ח המבקר, ממצאיו והמשמעויות העולות ממנו הם חמורים מכמה בחינות".

לטענת רמון, "המבקר קובע כי בפעולות הנחקרים ובמחדליהם היתה רשלנות ממשית". בנוסף, דוחה רמון את טענות הנחקרים ופרקליטות-המדינה כאילו היו בפרשת האזנות הסתר אך ורק כשל מערכתי או ארגוני או טעות בשיקול הדעת. "יש להדגיש, כי הפרקליטות עצמה מגישה לא אחת כתבי אישום, ובהם חמורים מאוד, שעניינם התנהלות רשלנית של הנאשמים. על פי החוק, לעיתים קרובות, עצם הרשלנות היא עבירה פלילית", אמר רמון. בשל כך, רמון דורש פתיחה בחקירה פלילית, זאת "כדי למצוא אם היה זדון אצל כל המעורבים או מי מהם".

השתתף בהכנת הידיעה: פנחס וולף.