האשמה: סחר בנשים; העונש: מגוחך

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר ארבע וחצי שנות מאסר על שלמה שמואלוב, תושב לוד בן 40, שהורשע במכירת שתי נשים לזנות תמורת 6,500 דולר. השופטים ציינו כי "התמונה המצטיירת מזכירה תמונות נשכחות בהיסטוריה של סחר בעבדים", וכי בדיקת הנשים מזכירה סחר בבהמות. מדובר בעונש החמור ביותר שהוטל אי פעם בישראל על מורשע בסחר בנשים, אולם למרות הזעזוע שהביעו השופטים, הם שלחו את שמואלוב לכלא לרבע מכמות הזמן שמתיר להם החוק – 16 שנות מאסר.

גזר הדין הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. קודם לכן החזיק ב"שיא הענישה" לסחר בנשים ראובן רביאי, שנעצר בדצמבר 2000 והורשע על פי הודאתו. במרץ 2001 ניתן גזר דינו של הסרסור רביאי. במסגרת עסקת טיעון פסקו לו השופטים שלוש שנות מאסר בפועל, שתיים על תנאי וקנס.

שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, אמר בהקשר הזה, כי "על בית המשפט הוטלה משימה להילחם בעבירה זו מלחמת חורמה, שכן זוהי דמותו המודרנית של סחר עבדים מימים ימימה". נראה כי העונשים הניתנים לסוחרים רחוקים מלשקף עמדה זו. עם זאת יש לציין, כי בחודשים האחרונים ניכרת החמרה בענישה, כפי שזו באה לידי ביטוי במקרה הבוקר.

מקרה רביאי הוא דוגמא, אחת מיני רבות, לדרך טיפול רשויות החוק בעבירות הסחר בנשים בארץ. דיוני בית המשפט בתיקו של רביאי מכילים חומרים מזעזעים, המתעדים את ההתנהלות היומיומית של תעשיית המין בישראל. התובעת במשפטו של רביאי ציינה במהלך הטיעונים לעונש, כי "הבחורה נבדקה כמו בהמה בשירותי הגברים במסעדת מקדונלד'ס. בחילופי הדברים בעסקת המכר צוין שהיא 'נקיה בגוף וחייכנית בזיון', והמונח שחוזר שוב ושוב זו המילה 'סחורה'".

הבחורה החייכנית הוכיחה את עצמה ונמכרה לזנות עבור 6,500 דולר. התובעת, מצדה, מיהרה לבקש, מיד אחרי התיאור הקשה של מכירת הבחורה, כי בית המשפט יכבד את עיסקת הטיעון. היא הביעה את התרשמותה כי העונש "מאזן נכונה בין חומרת העבירה מצד אחד ובין נסיבותיו האישיות של הנאשם מהצד האחר". את יתרת נאומה הקדישה התובעת לדרישתה לגזור על רביאי גם קנס – הנושא היחיד עליו היתה מחלוקת בינה ובין הסניגור.

נימוקיו של הסנגור, עו"ד חיים משגב, מעניינים לא פחות. משגב הגיש לבית המשפט מספר החלטות בתיקים דומים, בהן נגזרו על הנאשמים עונשים של שנתיים מאסר בפועל. הסנגור הוסיף כי הנאשם בן למעלה מחמישים, יש לו בנות ונכדות ומצבו הרפואי בכי רע. "הסכמנו לשלוש שנות מאסר, ולגבי אדם בגילו, בית המשפט יכול לתאר לעצמו שזה עונש קשה", הוסיף הסנגור. כצפוי, קיבל בית המשפט במלואה את עסקת הטיעון. במחלוקת על הקנס הכריע בית המשפט לצד התביעה, ועל רביאי הוטל קנס בסך 20 אלף שקל - קצת פחות ממחירה של החייכנית.

מנתונים שהעבירה פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, לוועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הסחר בנשים עולה, כי בין יולי 2000 לתחילת ספטמבר 2001 הוגשו כתבי אישום נגד 19 חשודים בסחר בנשים. בתשעה מבין 12 המשפטים שהסתיימו עד אז נעשו עסקות טיעון. כל התשעה שחתמו על עסקות נשלחו לתקופות מאסר של פחות משלוש שנים. מנתונים שהעביר השבוע דובר משרד המשפטים עולה, שעד היום הוגשו כ-36 כתבי אישום בעבירות של סחר בבני אדם ועבירות נלוות. להוציא מקרה אחד, בו נגזרו עשר שנות מאסר בפועל על סרסור שהורשע גם באונס אחת מנערותיו, העונש שנגזר היום על שמואלוב שבר את השיא.

ואלו השמות והמעשים שמאחורי תיקי בית המשפט: ארתור חנוכוב, למשל, הודה בסחר בבני אדם, בסרסרות למעשה זנות ובאיומים על מי שניסה לחלץ מידיו את אחת הנשים שהעביד. הוא חתם על עסקת טיעון ונשלח לשנה וחצי מאסר בפועל ועוד שנה וחצי על תנאי. ויקטור מכלוף, שהעביד בעצמו כמה נשים ו"השכיר" אחרות לסרסורים אחרים, נידון לשנתיים מאסר בפועל ושנה על תנאי. אייזיק יוסיפוב הואשם בסחר בבני אדם, וגם ב"כליאת שווא" של הנשים שהעביד, ב"תקיפה הגורמת חבלה של ממש" של אחת מהן, וב"הדחת עדים בחקירה באמצעות איום". במסגרת עסקת הטיעון המירה התביעה את האישום בסחר בבני אדם באישום קל יותר, סרסרות לזנות, ושלחה אותו לשלוש שנות מאסר בלבד.

ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים מקדישה חלק ניכר מדיוניה לשאלה כיצד יתכן שהעונשים המוטלים על סרסורים רחוקים מרחק כה רב מהעונש המכסימלי שקובע החוק? יו"ר הוועדה, ח"כ זהבה גלאון, טוענת כי המסר שעונשים כאלה משדרים הוא "מסר של זילות, גם כלפי החוק וגם כלפי קורבנות הסחר. כל סרסור וכל סוחר נשים מבין שגם אם ייעצר ויועמד לדין, הוא לכל היותר ייכנס לכלא לשנה או שנתיים. לכל אחד מהם יש שותפים בחוץ שימשיכו בינתיים להפעיל את העסק".