פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שעמום קטלני

      הם מתעוררים בצהריים • יושבים מול הפייסבוק • מול הטלוויזיה • עוד פייסבוק • וחוזרים לישון • בערב חלקם יישב על ספסל בגן הציבורי, ישתה, יעשן, ילך מכות ויעשה סמים, וכשיעלה השחר יחזור לישון • קחו בני נוער, הוסיפו חופש גדול, ואתם עלולים לקבל אסון

      זה צפוי להיות אחד הטרנדים החזקים בחופש הגדול: מסיבת תרופות. בני נוער, בגילאי 15 או 16, מרוקנים את ארון התרופות הביתי או קונים אותן ללא מרשם, נפגשים עם בני גילם, טורפים יחד כמות עצומה של גלולות ומורידים אותן, ברוב המקרים, באמצעות אלכוהול ומשקאות אנרגיה. בבת אחת מותקף הגוף באסיול (ואליום), בקסנקס או בריטלין מעורבים בוודקה ורד?בול. בקוקטיל כזה ההתמסטלות מובטחת, וכך גם תופעות לוואי, למשל רעידות, עוויתות ופרכוסים, ערפול ועילפון.

      ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מתריעים שבראש רשימת התרופות המשמשות את בני הנוער כסמים לכל דבר מככבים סירופים טריוויאליים נגד הצטננות ודלקות אוזניים העונים לשמות סינופד ותרופד. 8,000 בני נוער ישראלים כבר העידו שהשתמשו בהם ללא מרשם רופא במטרה להתמסטל. ברשות מתעקשים ששמות התרופות יפורסמו. בני הנוער, לטענתם, אינם זקוקים לעיתון כדי להתעדכן ברשימת התרופות הללו. המידע הזה ידוע להם כבר מזמן וזמין לכל באינטרנט. ההורים, הם אומרים, חייבים להיות מודעים לכך שהתרופות האלה, המצויות בארון הביתי, עשויות בתהליך פשוט להפוך לסם דמוי קוקאין, שכמה הסנפות ממנו מעניקות תחושות ריחוף ואופוריה. ההתמסטלות מובטחת וכך גם ההתמכרות, הנזקים הפיזיים והנפשיים וסכנת המוות. היום, מדגישים ברשות, כבר לא צריך לשבור את הראש כשתוהים איך משיגים סמים.

      "לפני ארבע שנים התקבל מידע מארה"ב על מסיבות התרופות", מספר יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, "אנחנו יודעים שכל תופעה שקשורה בסמים ובאלכוהול בארה"ב מגיעה ארצה באיחור של כמה שנים, אבל בממדים גדולים. לפני שנתיים התחלנו לקבל דיווחים מרוקחים בארץ שהעידו על צריכה מוגברת של תרופות בקרב בני נוער. נוסף על התרופות הזמינות בארון התרופות בבית, הם משיגים מרשמים בכוחות עצמם או רוכשים תרופות ללא מרשם. אין פשוט מזה.

      "בהתחלה, כשהתברר לנו שהתופעה הזו חדרה לישראל, החלטנו לא לדון בה באופן פומבי כדי לא לנדב רעיונות מסוכנים לבני הנוער. עכשיו מסיבות התרופות צברו תאוצה בישראל, ואין ברירה אלא לצאת בקריאה ברורה להורים: תנעלו את ארון התרופות שלכם, תעקבו באופן יומיומי אחר כמות התרופות בבית, ותפקחו על הילדים שלכם, במיוחד בחופש הגדול".

      במחקרים אפידמיולוגיים שערכה הרשות נמצא כי קרוב ל?40 אלף בני נוער בארץ כבר הודו שצרכו תרופות שלא לצורך וללא מרשם רופא. התופעה כבר גבתה את חייהם של כמה בני נוער בארה"ב. "בישראל תועדו עשרות מקרים של צעירים שעקב שימוש שלא לצורך בתרופות נזקקו לאשפוזים ממושכים בבתי חולים ובכפרי גמילה שונים", מציין גלר.

      מסקר שערכה הרשות למלחמה בסמים במיוחד עבור "ישראל שישבת", עולה כי 70 אחוזים מבני הנוער בארץ, בגילי 12 עד 18, יחפשו בחופש הגדול ריגושים חדשים, ומסיבות התרופות עשויות להיות אחד מהריגושים הללו. קייטנות כבר לא מעניינות אותם, הם לא ילדים. שעות הפעילות שלהם נמתחות מעשר בלילה עד ארבע או חמש לפנות בוקר, כשההורים שלהם ישנים. הם מתעוררים בצהריים, יושבים שעתיים מול הפייסבוק, שעתיים מול הטלוויזיה, עוד שעתיים מול הפייסבוק וחוזרים לישון. משעמם להם. 72 יום של חופש גדול משעמם להם.

      מהסקר עולה כי 45 אחוזים, כמעט מחצית, מבני הנוער בישראל מודים כי הם צורכים אלכוהול כדבר שבשגרה. 27 אחוזים מבני הנוער בארץ הודו שישתו בחופש הגדול יותר אלכוהול מבדרך כלל. 18 אחוזים הצהירו שימשיכו לשתות אלכוהול כרגיל.

      עוד עולה מהסקר כי כמעט רבע (24.7 אחוזים) מהילדים בגילי 14-12 שותים משקאות אלכוהוליים. אחוז השותים עולה בהתמדה עם הגיל, כך ש?40.8 אחוזים מבני 15 עד 16 ו?67.6 אחוזים מבני 17 עד 18 מודים כי הם צורכים אלכוהול. בנוסף, ואולי כתוצאה מצריכת האלכוהול הגבוהה, בני נוער בארץ מעורבים בהרבה יותר מקרי אלימות במהלך הקיץ, בעיקר בהשחתת רכוש.

      אגף החקירות במשטרת ישראל מגדיר את ההתגודדות של בני נוער בחניונים, בגנים ציבוריים וסמוך למוקדי הבילוי בשעות הלילה כאחד המטרדים הקשים ביותר. "ערכתי סיורים ליליים בשנה שעברה כדי ללמוד את השטח, ופשוט נבהלתי", אומרת שולה כהן, ממלאת מקום ראש עיריית כרמיאל והממונה על תחום הנוער, "בני הנוער נאספים בגינות ציבוריות, מרעישים נורא, משתכרים ומשתוללים. זו תופעה כלל ארצית בחופש הגדול. הם שוברים בקבוקים, צורחים, פורקים עול, מוציאים אגרסיות זה על זה ועל חפצים. את רואה ילדים בני 13 מעולפים מרוב אלכוהול".

      "יאללה, עופי מכאן, יא דודה"

      הניסיון לברר מה מתחולל בנפשם של בני הנוער, המבלים את לילות החופש הגדול בשתיית אלכוהול ובעישון בגנים הציבוריים ברחבי הארץ, נתקל בחומה אטומה שבנו המתבגרים בינם לבין סביבתם. ביום שישי לפני שבועיים, מעט אחרי חצות, התקבצה חבורה כזאת על ספסל בכניסה לפארק הציבורי של שכונת תל גיבורים בחולון. החבורה כללה ילדים וילדות צעירים, בני 13 ו?14. כשהתקרבנו אליהם, צלם ועיתונאית, הם הביטו בנו בעיניים חשדניות. כשנשאלו אם אפשר לשאול אותם כמה שאלות, ירה אחד מהם בלי להתבלבל: "את שוטרת?".

      בכל זאת סיפרו שהגיעו לגן מבת ים כדי לחגוג לאחד מהם יום הולדת. הילדות היו לבושות באופן פרובוקטיבי, עם עקבים ומחשוף, הידור שסתר את התפאורה היומיומית של הגן האפל. "אנחנו תמיד באים לכאן", סיפרה אחת מהן, "גם בגלל שאנחנו שומרי שבת וגם בגלל שאין לנו כסף לצאת למועדונים. תכלס, משעמם לנו. כאן אנחנו יכולים להיפגש עם החברים בלי להוציא כסף, ובדרך כלל לא מגרשים אותנו".

      "ואתם שותים אלכוהול?", ניסיתי לברר ויריתי לעצמי ברגל. בני החבורה הסתגרו בתוך עצמם ולא היו מוכנים למסור שום פרט. כשמישהו נאות לענות הוא הושתק בצעקות אגרסיביות על ידי חבריו: "שתקו, אתם לא מבינים שהיא שוטרת?". אז נעמד מולי אחד הילדים, נופף בידיו ובקול שיכור הסביר לי שכדאי לי לעוף לו מהפנים, ומהר.

      המשכתי לשוטט בגן. כשנתקלתי בילד נוסף, שנראה בן פחות מ?15, שבידו פחית בירה, שאלתי אותו, "מאיפה השגת את זה?". "את מה?", היתמם. "הבירה, מי מכר לך את הבירה?", התעקשתי, "אתה מתחת ל?18". "יאללה, יאללה. עופי מכאן, יא דודה", היתה התשובה שקיבלתי.

      בתוך החשיכה המאיימת של הגן התגלו תחת כל פנס חבורות קולניות של צעירים, חלקם עם בקבוקי בירה ביד. ילד קטן, להערכתי לא יותר מבן 12, חלף על פניי, שואף עמוקות מסיגריה, בתיאטרליות. הוא התיישב על משענתו של ספסל ליד ילדונת כחושה בפלטפורמות אימתניות. "היא בת 13", סיפרה לי תושבת השכונה.

      ניגשתי אליהם ושאלתי בני כמה הם. הילדה היתה טרודה בשיחה בטלפון הנייד שלה ולא זיכתה אותי במבט. הנער הביט בי מזווית העין וענה "15". "מי קנה לך את הבירה?", שאלתי. "אח של חבר", אמר וסירב לענות על שאלות נוספות. נער מבוגר יותר מיהר אליהם, נכנס בינינו והחל לגפף את הילדה באגרסיביות ולצעוק עלי שאסתלק. היא לא עשתה שום ניסיון לנער אותו מעליה.

      לקראת היציאה מהפארק ניגשתי לחבורה נוספת. "את השוטרת?", נשאלתי. נראה שהשמועה עלי עשתה לה כנפיים ברחבי הגן. "ממש לא", עניתי, "אני מכינה כתבה על נוער, לקראת החופש הגדול". "יאללה, נמאס מכל הכתבות האלה שמשמיצות את הנוער. הנוער אלים, הנוער מסוכן, הנוער שותה. את בטח הולכת לעשות משהו כזה, לא?", הם התייחסו באופן מפתיע לדבריי. "אני לא יודעת, אני רק בוחנת את התופעה בינתיים. בני כמה אתם?", שאלתי. 14 ו?15 היתה התשובה. "נו", שאלתי, "ומה אתם עושים פה באמצע הלילה? אתם שותים, אתם מעשנים, אתם מתפרעים?". "מה פתאום", היתממו כולם ופרצו בצחוק. "אנחנו גם לא מעשנים. רק באנגים", ענו והמשיכו לצחוק בקול גדול.

      "את צריכה להבין שאנחנו יודעים בדיוק מה חושבים עלינו", צעק אלי אחד מהם כשהתחלתי להתרחק, "אני יודע בדיוק מה את הולכת לכתוב!".

      תקופה מועדת לפורענות

      את הטיפול המשמעותי בתופעות השכרות, הרעש והוונדליזם אמור לספק חוק המאבק בתופעת השכרות, שנכנס לתוקפו לפני חודשיים וחצי. זהו כנראה החוק האגרסיבי ביותר בזירת המלחמה באלכוהול, והחופש הגדול הנוכחי יהיה תקופת המבחן שלו. על פי החוק, אסור לקטינים לשתות או אפילו להחזיק בידם משקה המכיל אלכוהול במקום ציבורי בכל שעות היממה. לשוטרים יש סמכות מיידית לתפוס את המשקה ולהשמיד אותו על ידי שפיכתו והשלכתו לפח. נוסף על כך, מי שמוכר, מספק או רוכש אלכוהול עבור קטין עובר עבירה פלילית ודינו חצי שנת מאסר. על פי נתוני הסקר שערכה עבורנו הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, מחצית מבני הנוער מסכימים עם הנחיותיו של החוק החדש, כנראה מתוך היכרות אישית עם תוצאותיהן ההרסניות של שתיית האלכוהול ושל ההשתכרות.

      "אותי כאבא וכשוטר, הנושא שהכי מטריד בחופש הגדול הוא תופעות של בריונות, קטטות ואלימות לשם אלימות מצד בני הנוער", מודה סגן ניצב משה ברקת, ראש מדור מבצעים במשטרת ישראל, "חלק גדול ממה שאנחנו חווים בתחום הזה הוא תוצאה של שעמום ושל היעדר מסגרת. המשטרה ממוקדת מאוד בנושא הזה, ומעבר לכך, ההיערכות שלנו לחודשי החופש מקיפה ביותר".

      "בחופש הגדול בני הנוער כל הזמן בודקים את הגבולות שלהם", מוסיפה אפרת שפרוט, מנכ"לית עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון, "זו תקופה שמאוד מועדת לפורענות. הם לא מחויבים לקום בבוקר ולהיות במסגרת ולכן הם פורקים עול. במקום הורים ומסגרת לימודים, הלחץ החברתי הוא שמכתיב את הטון".

      באילו תופעות בולטות אתם נתקלים?

      "התנהגות מינית פרועה ולא מובחנת. בקיץ יש עלייה בהריונות לא רצויים שנובעת גם מירידה בהסברה על מחלות מין ובחשיבות השימוש בקונדום. יש להם פנאי והם משועממים, אז הם מבלים שעות ארוכות מול האינטרנט, נכנסים לצ'טים, הם חשופים ליצירת קשר מצד גורמים שליליים. מטבע הדברים אין מי שיפקח, אבא ואמא בעבודה.

      "בכל קיץ אנחנו מקימים אוהלים של מתנדבים בחופי אילת והכנרת כי בחופש בני נוער מסוגלים להיזרק על החופים אפילו שבועות. חלקם בורחים מהבית. האוהלים שלנו מלאים בבני נוער ואנחנו משתדלים לעורר את המודעות שלהם לכל הסכנות: סוחרי סמים שפעילים מאוד בתקופה הזו, הצעות מיניות, סמי אונס. אני זוכרת מקרה שהתרחש לפני כמה שנים: חבורת בני נוער, בני טובים, נסעו לאילת והשתכנו באכסניה. אחת הנערות, שהיתה כנראה בהשפעה של אלכוהול או סמים, נפלה מהקומה הרביעית. עד היום היא בתרדמת".

      בודקים שהכל בסדר

      גם ברשויות המקומיות מנסים להתמודד עם התופעה. "בכרמיאל גידרנו כמה גנים", מספרת כהן, "אבל הבעיה היא שאם מסלקים אותם ממקום אחד הם הולכים למקום אחר. ערכנו סדנאות להורים ושלחנו מכתבים לתושבים. ביקשנו את ערנותם. בלילות החופש הגדול תהיה נוכחות גבוהה מאוד של ניידות משטרה, פקחים וסיירות הורים".

      בראשון לציון נחקק לפני כחודש חוק עזר עירוני האוסר מכירת אלכוהול וצריכתו במקומות ציבוריים אחרי השעה 21:00. העירייה, בשיתוף כמה מועדוני נוער והמשמר האזרחי, הקימה לפני חודשים ספורים סיירת מתנדבים, שתפקידם לסייר במקומות הבילוי בעיר ולבדוק שבני הנוער לא מתפרעים ולא שותים אלכוהול, ולהגיש עזרה במידת הצורך.

      ביום שישי בעשר בלילה נצפית תנועה ערה ברחבת גן המושבה של העיר. כמויות של בני נוער נוהרים אל הגן חבורות חבורות. דקות ספורות לאחר מכן מופיעים במקום חברי הסיירת הלבושים באפודים זוהרים. מנחם, שוטר האחראי על מפקדת המשמר האזרחי בעיר, מעביר תדרוך לפני היציאה: "המטרה שלנו היום היא להסתובב בין מקבצי הילדים ולבדוק שהכל בסדר איתם. חוץ מזה, צריך לאכוף את החוק החדש, אז אם אתם רואים נערים שותים, אתם יכולים לשפוך להם את האלכוהול. אבל אם אתם רואים שיכורים מתפרעים - אל תתערבו. חייגו 100 ודווחו למוקד".

      יבגני, מדריך באחד ממועדוני הנוער בעיר, מסביר שהמטרה שלו היא לגרום לנוער להבין שיש אלטרנטיבה: "הם יכולים לבוא אלינו, אנחנו מארגנים פעילויות והרצאות. יש שולחן סנוקר, יש חוגים, הם פוגשים עוד ילדים בני גילם. בנוסף, נוער שמוגדר כבעייתי - שלא לומד או ממשפחות הרוסות או במצב כלכלי קשה - מקבל אצלנו תמיכה. יש לא מעט משפחות שבהן ההורים עובדים מהבוקר עד הלילה ואין להם זמן וכוח להשקיע בילד או לברר מה הוא עושה עם הזמן הפנוי שלו. אנחנו מנסים לתת להם תעסוקה. כשיתחיל החופש הגדול המצב שלהם רק יחמיר".

      מתנדבי הסיירת מסתובבים בפארק. חלק מהילדים כבר מכירים אותם ולא מתרגשים למראה חבורת המבוגרים עם המדים והאפודים הזוהרים, אבל המבטים החשודים ממשיכים להתעופף, החומה שהציבו סביבם המתבגרים ממשיכה לעמוד ביניהם לבין העולם.

      ביציאה מהפארק נתקלת הסיירת בנער הנושא בקבוק בירה. יבגני מזהה אותו, עוצר אותו, פונה אליו בעברית ואחר כך ברוסית ומבקש ממנו לשפוך את המשקה. הנער מסרב. יבגני מסביר לו בנועם שיש חוק, ואם תתפוס אותו משטרה הוא יצטרך לשלם קנס של כמה מאות שקלים. "עשה לי טובה, שפוך אותה", הוא אומר. הנער מסכים.

      "הם חושבים שלקלל, לשתות ולעשן עושה אותם מבוגרים", אומר לי המתנדב איליה (18), בחור יפה תואר וחסון, "חשוב לי גם להסביר לנוער שיש דרך אחרת. חשוב לי גם לעזור לרוסים. הם מגיעים לפה, נכנסים לחברה לא טובה, וזהו, הכל נגמר. אני מתנדב פה כבר כמה חודשים וראיתי דקירות, מכות. בלאגן. רוב הילדים לא מקשיבים לנו כשאנחנו מספרים להם על המועדונים, אבל יש כאלה שכן מגיעים".

      ליד התחנה המרכזית הישנה יושבים שלושה נערים ממוצא אתיופי ולוגמים וודקה עם רד?בול. יבגני חוזר שוב על עניין החוק ומבקש מהם לזרוק את האלכוהול. "לא מכיר את החוק הזה", עונה אחד מהם, בעוד חברו ממהר לסיים את המשקה שבכוס. "תעשו טובה", ממשיך יבגני, "יש שתי דרכים, או שתזרקו או שנזמין משטרה". בחוסר רצון ניכר הם אוספים את המשקאות ומשליכים לפח. מאוחר יותר יסכם יבגני את הערב בחיוך עייף. "הלילה היה שקט", הוא יגיד, "תחזרי כשהחופש הגדול יתחיל, אז ממש יהיה בלאגן".

      המדינה אשמה

      כל הארגונים תמימי דעים בנוגע לדבר אחד: הצורך הקריטי בפיקוח ההורים, בהשגחה ובתשומת לב, שיכולים למנוע או לצמצם את מרבית הסכנות שנשקפות לילדיהם במהלך החופש הגדול. אלא שאל מול 72 ימי החופשה של בני הנוער, ניצב מספר ימי החופשה המועט של ההורים העובדים שנע בין 10 ל?26 ימי חופשה בשנה. "זה נושא מאוד כאוב וגם מאוד לא הגיוני", אומרת פרופ' סילביה ביז'אווי, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה, המסלול האקדמי - המכללה למנהל, "אנחנו טוענים שאנחנו חברה שמשקיעה בילדים, ואני לחלוטין לא מסכימה עם זה. זה מיתוס, וההורים קורסים מקושי התמרון".

      על האפשרות לקצר את החופש הגדול היא אומרת כי מדובר בפתרון הזוי: "זה יעלה הון של כסף ועדיין לא יהיה פתרון לשאר השבועות של החופש. במקום זה, שישקיעו את הכסף במסגרות חינוך אלטרנטיביות בחופשה, בהקמת מקומות בטוחים ומעניינים לילדים בכל גיל. ברוב המשפחות בישראל שני ההורים עובדים, אבל למדינה אין שום אחריות עלינו ועל הילדים שלנו. אפילו מקומות העבודה לא הפנימו שכדאי להם לנסות להשקיע במציאת פתרונות עבור ילדי העובדים".