עדות: כך ניצלה הנערה מחיי הסמים והאלימות

"הנפילה לסמים קלה ומפתה מאוד, לא היה חסר שתפגוש אותי היום ברחוב עם מזרק או בקבוק אלכוהול", כך מספרת ליעד (שם בדוי) בת 18 וחצי אשר רגע לפני הנפילה לתהום נטלה חלק בפרויקט "בת עמי" המשלב שירות לאומי ייחודי לבנות הבאות מרקע של מצוקה ומשקם אותן לחיים נורמליים.

תנאי חייה של ליעד היו קשים כבר מגיל העשרה, כאשר בסוף כיתה ט' היא הפסיקה ללכת לבית הספר ומצאה עצמה מול שעריו של מעון סגור במרכז הארץ. "לא היו לי עצבים לאף אחד, הרגשתי שאני חייבת להשתמש באלימות בכדי להוכיח מי אני. סמים הרגיעו אותי ולא יכולת לתפוס אותי בלי בירה או אלכוהול ביד", היא מספרת. יצוין כי על פי החוק נער או נערה אשר נפלטים ממסגרות החינוך הפורמליות בשל סיבות אלימות מדווחים לרשויות הרווחה ואלו, לאחר הוצאת צו של בית משפט, מעבירים את בני הנוער למעון סגור הנמצא בפיקוח משרד הרווחה.

ליעד לא נרתעה. "לא הסכמתי ללכת לשם עד שיום אחד אני רואה מהחלון בבית שלושה שוטרים ועובדת סוציאלית שבאים לקחת אותי בכוח לשם. התנגדתי אבל הם היו חזקים ממני", היא נזכרת ומספרת על התקופה הטראומטית שליוותה אותה בשלבים הראשונים כשהגיעה למעון. "הייתי טיפוס בלי גבולות ופתאום מצאתי עצמי מוקפת בגדרות עם סדר יום של לקום בשש בבוקר, אוכל, לימודים, ניקיונות ושינה בעשר בלילה, זה לא התאים לי, חשבתי רק על הבית", מספרת ליעד, שהועברה לאחר תשעה חודשים למעון אחר כשהאלימות מלווה אותה ללא הרף.

"הייתה לי השתדלות, ניסיתי להיות אחרת, ולפעמים זה עזר עד ששמעתי שבמעון החליטו שאשאר שם עד גיל 18. מבחינתי זה היה השיא, לקחתי את הרגליים וברחתי, לא יכולתי כבר עם המסגרת החונקת הזאת. תבין, באתי ממקום ששום עונש לא היה יכול להזיז אותי", היא אומרת.

אולם היא לא הגיעה רחוק מידי. השוטרים דלקו אחריה והחזירו אותה למעון. "התחלתי להבין שמשהו צריך להשתנות, לא יודעת איך, אבל הרגשתי שלא היה לי את האומץ לתפוס שולחן ולזרוק על המדריך. הצוות הבין שכנראה משהו השתנה", מציינת ליעד כשבשלב זה הציעו לה במעון להשתלב בפרויקט מיוחד של שירות לאומי אשר מטרתו בין היתר לאתר בנות, למודות מצוקה ולשלבן במקומות התנדבותיים תוך עזרה לשכבות החלשות. "היא הגיעה אלינו כשבר כלי, חצי בן אדם אבל אז גילינו את החוזק שיש בה מעבר לכוח ההישרדות הטמון בה", מספרת רכזת הפרויקט, עטרה אפל. "פתאום היא הרגישה שהיא נחוצה וכבר לא צריכה את הסמים".

"כאשר אני מסתכלת אחורנית, אני רואה את המעון בתור נופש. היום כבר אני לא עושה שטויות, אני חיה עם אימא. התבגרתי, ואני בטוחה שאם לא הייתי מגיעה למעון הייתי מהר מאד נופלת לסמים. אני כבר הייתי שם, אני יודעת מה זה, עכשיו זו ההזדמנות הגדולה שלי ואני בטוחה שאנצל אותה כמו שצריך", היא אומרת בקול מלא ביטחון.