בתור עם ים?תיכוני שנהנה לבלות את רוב סופי השבוע שלו בסביבה ימית, אנחנו לא מפחדים מכלום. לווייתנים, כרישים, גלים, סחף, דגל שחור, שביתת מצילים ואפילו בתולת ים מקריית ים - שום דבר לא מונע מאיתנו להשתכשך כגוש אנושי אחד ושמח בים.
אבל מדוזות? אמא'לה! מאז הופעת הגופים הכחלחלים האלה בחופי ארצנו, כל אחד מאיתנו נזכר פתאום באיזה מפגש אימים עם מדוזה מילדותו. כנראה שיש לנו ממש טראומה מרכיכות הים האלה. העיתונים מלאים בכתבות שנושאיהן הם סופגניות הג'לי האלה, והגדיל לעשות עיתון אחד כשפירסם תמונת תצ"א של המכה: ים כחול ובתוכו ים של נקודות לבנות. מתרחצים יקרים, הן בדרך: להקות של מדוזות שכל מטרתן היא להטריד מתרחצים תמימים, להיצמד לגפיים שלהם ולהבריח אותם בזעקות אימה. ואם רואים אותן כל כך טוב מהאוויר, דמיינו איך הן נראות ממרחק של מטר - כל מדוזה מלמיליאן. מה הן אוכלות, למען השם? הן ענקיות!
פתרון בסגנון "חברים"
אני לא יודעת אם זה קורה עקב התחממות כדור הארץ או משום שיש להן יותר מזון באזורנו - ישראלים ואוכל זה תמיד הולך טוב - אבל אין ספק שעם המדוזות הוא בין הבודדים שעוד אוהבים אותנו בעולם. כל כך טוב להן כאן שהן לא מפספסות אף ביקור שנתי, ואפילו מקדימות להופיע כל שנה! ולא ברור למה, הרי קבלת הפנים שהן זוכות לה רחוקה מלהיות מסבירת פנים: אין דבר שיותר משמח אותנו מלראות מדוזה גוססת על החוף, לתקוע בה מקל בשביל לראות אם היא חיה, ואם היא לא - יש את אלו שמעדיפים לשחק עם הגופה שלה סטנגה.
ובסך הכל למה? המדוזות היו פה מיליוני שנים לפנינו, הן הרי צורות ביולוגיות מושלמות לסביבת גידולן, וסביר להניח שיהיו גם אחרינו. אז נכון, הן צורבות ועוקצות ובאופן כללי די מגעילות, אבל יכול להיות שנעשינו קצת רכושניים כלפי פיסות הים המסכנות שלנו עד כדי כך שאנחנו לא יכולים לארח בהן שום יצור אחר מלבדנו?
בכלל, אנחנו בישראל צריכים להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהגיד תודה שמה שצף אצלנו זו רק המדוזה החוטית הנודדת, ולא האירוקנג'י, לצורך העניין, אותה מדוזה שצפה במימי אוסטרליה, והיא, אגב, ארסית פי עשרה מנחש קוברה. ואם בפרק הבלתי נשכח של "חברים" הפתרון לעקיצת מדוזה היה לעשות פיפי על האזור הפגוע - שום דבר לא יעזור נגד עקיצה של הפגע האוסטרלי.
בסופו של דבר, גם בעניין המדוזות אנחנו יכולים רק להאשים את עצמנו - החוטית הנודדת הגיעה אלינו בגלל העמקת תעלת סואץ ובגלל שהים המזוהם שלנו הרג את שאר הדגים שהתחרו עם הג'לי הצף על המזון שלו. בעצם, המדוזה הזו בכלל לא קשורה לאזורנו.
זוכרים את המדוזה האפורה הגדולה של פעם, כשהיינו ילדים? היא אופיינית לאזורנו, והיא בכלל לא ארסית. אבל רגליה, או יותר נכון חוטיה, נדחקו החוצה בגלל המדוזה הנודדת הזו שהגיעו לפה בשנות ה?70 והתחילה לזרוע הרס.
אז בפעם הבאה שתהיו בים ותיתהו אם הדבר הלבן הזה שצף לידכם הרגע זה שקית או מדוזה, אל תמתינו כדי לגלות מה זה. אם תתמהמהו, יש מצב שהדבר הבא שתעשו זה לחפש פתרון בסגנון "חברים".