האמת היא שמעולם לא היה סגר של ממש על עזה. דרך המנהרות מתחת לגבול עם מצרים זרמו לעזה כל סוגי המצרכים, כמעט כל מה שעזה היתה זקוקה לו. האמת היא שלעזה נכנסו בכל יום עשרות משאיות מישראל ועליהן מצרכי מזון ותרופות וכל מה שמוגדר ציוד הומניטרי. בעזה לא היה רעב, בעזה לא היה מחסור בתרופות ובעזה לא היה משבר שסיכן חיי אדם. בעזה היה, ועדיין יש, משטר טוטליטרי שפגע בחופש הפולחן של מי שאינו מוסלמי. בעזה אנשי חמאס רצחו אנשי פתח וקיצונים איסלאמיים שאיימו על ההגמוניה של חמאס. בעזה השלטון הוא של האחים המוסלמים, לראשונה בהיסטוריה הערבית, והם נוהגים כמו עוד שליט אכזר שאינו מאפשר חופש או הבעת דעה המנוגדת לתפיסתו. כך שהחופש האמיתי שאמור לשחרר את עזה הוא חופש מהשלטון האכזרי.
הסגר הקשה על חמאס
ישראל ניסתה להגביל את הכנסת הציוד לעזה, בעיקר כזה שעלול לשמש לא רק לבנייה אזרחית אלא גם, ואולי בעיקר, לבניין היכולת הצבאית. לכן לא הוכנס מלט מישראל, כדי שלא להקל על בניית ביצורים, ומאותה סיבה גם לא הוכנס ברזל מישראל, וכמו כן לא הועברו כימיקלים מסוימים היכולים לשמש לא רק לחקלאות אלא גם לייצור חומר נפץ. יותר משהקשתה ישראל על חיי התושבים היא הקשתה על חמאס להאיץ את התחזקותו הצבאית. את זה מנסים אנשי המשטים השונים לשנות. חמאס זקוק לנתיב הימי כי דרכו ניתן להעביר לרצועה את כל מה שחמאס צריך כדי לבנות כוח שכזה. חמאס זקוק לקו ימי כדי להחדיר אנשים בעלי ידע צבאי שיוכלו לאמן את אנשיו ולשפר את יכולותיו. חמאס זקוק לקו ימי כדי להוציא את מפקדיו "לקנות תורה" בלבנון ובאיראן. חמאס זקוק לקו ימי כדי לטעון שהצליח ליצור חיים נורמליים תחת שלטונו, וזאת משום שהאחים המוסלמים רוצים לגיטימציה ערבית ובינלאומית לשלטונם.
מכל הסיבות האלה ברור מדוע נכון להמשיך להגביל הכנסת חומרים מסוימים לרצועת עזה ולמה אין להסיר את הסגר הימי. ולכן לא ברור למה נאסרה הכנסת מוצרי מזון, גם אם היו אלה דברי מותרות, שהרי תכלית הסגר אינה להקשות על האזרחים, גם על אלה שאינם תמימים. נכון היה לאפשר הכנסת מוצרים אלו ללא כל קשר ללחץ בינלאומי, וחבל שלא נעשה הדבר קודם לכן.
מובן שאין שום סיכוי שההקלות בסגר יביאו את חמאס למלא את חובותיו כלפי השבוי שבידיו.
מצד שני, גם אם הסגר יהיה חמור שבעתיים, יוותר חמאס עם דרישותיו תמורת גלעד שליט. מוטב להעלים את האשליות האלה מהדיון הציבורי.
על ישראל לרכז את מאמציה בהפחתת הלחץ לפתיחת הסגר הימי כי הוא הכרחי ולוותר על מניעת הכנסת מצרכים חסרי ערך צבאי, משום שעלינו להפנים, בעצב, כי חרף מצבו של גלעד שליט אין לנו אפשרות להעניש את חמאס ואת בוחריו בעזה בדרך הזו. כדאי שנפנים כולנו כי תנועת חמאס תהיה מוכנה לכך שחלקים גדולים באוכלוסייה, שתחת שלטונה, יחיו ברעב וכי ילדים ימותו מחוסר בתרופות, ובלבד שלא תיאלץ להתרכך בעניין התמורה עבור החייל החטוף.
באשר לעתיד, מן הראוי לזכור - לפחות בפעם הבאה שמישהו יבטיח לישראלים כי אם רק ייסוגו ויחזרו לקו הירוק, העולם יכיר בזכותם להגנה עצמית ולתגובה חריפה במקרה של הפרת השקט וחציית הקווים על ידי הצד השני - כי מדובר בהבטחות חסרות בסיס.
על הישראלים להבין כי ההבטחות לעתיד טוב יותר אם רק ניסוג מעזה, או בעתיד גם ממקומות אחרים - הן עורבא פרח.
על מדינת ישראל וקברניטיה ללמוד היטב את לקחי יוניפי"ל בלבנון ולזכור כיצד בנה שם חיזבאללה את כוחו מחדש אחרי המבצע המכונה "מלחמת לבנון השנייה", וזאת על אף שיש החלטת או"ם חד?משמעית בדבר הצורך של יוניפי"ל למנוע הברחת נשק ללבנון.
אלו שמציעים כי כוח בינלאומי זר יבדוק את הספינות הנכנסות לעזה במקום צה"ל צריכים להסביר מדוע לדעתם תהיה איכותו של כוח זה טובה מאיכותו של יוניפי"ל, המורכב מצבאות אירופיים משובחים, ובכל זאת לא מונע את התחמשות חיזבאללה.
בל נרמה עצמנו גם בהקשר זה.