פתח לעולמה העכור של תעשיית המין בישראל סיפקה בשנה האחרונה ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא הסחר בנשים, בראשות ח"כ זהבה גלאון. הח"כים המכובדים זכו להתרשם מבפנים מבתי הבושת, להכיר באופן אישי סרסורים ישראלים ונערות מאוקראינה שהיו לזונות. סוחרי הנשים מצדם סיפקו את הסחורה כשחשפו את השקפת עולמם, בה משמשים בערבוביה חומרים מסרטי מאפיה ומסרטי בורקס, בתוספת היושר של אגדות פינוקיו, ומעוד מקורות השראה שלא יכולנו להאמין בקיומם.
המודל הקפיטליסטי של פאפא
בחודש יוני האחרון העיד עו"ד שקלאר, מהפרקליטים הבולטים העוסקים בנושא הזנות, בפני הוועדה בשם לקוחו, ראובן סלומון, המכונה "פאפא", מסוחרי הנשים הגדולים בישראל. שקלאר הפתיע בנאום רהוט, בזכות הסחר בנשים והזנות כ"מצרך חברתי". את דבריו פתח שקלאר בטענה כי "לא סתם אומרים שזה המקצוע העתיק בעולם. המקצוע הזה הוא מקצוע נדרש על ידי כל שכבות הציבור... מין הוא מצרך בסיסי וקיומי עבור הרבה אנשים. הם צריכים סקס כמו שהם צריכים אוכל, והם משתמשים בזונות".
נימוקיו של שקלאר כללו מושגים רבים מתחום הכלכלה החופשית, הקפיטליזם וחוקי ההיצע והביקוש. כמעט אף מילה על בני אדם וזכויותיהם, אולי רק זכויות הלקוחות. "המציאות העגומה בישראל הופכת את המצרך החברתי הזה למצרך ברמה מאוד ירודה, מכיוון שלא מתקיימים תנאים המאפשרים לעסוק או לרכוש את המצרך הזה בצורה מכובדת", הסביר שקלאר.
דווקא הסרסורים, לטענת שקלאר, תורמים לחברה. "הסוחרים הם אנשים שרוצים להעלות את רמת השירות ורוצים להביא לכאן זונות", הסביר עורך הדין. "פאפא הוא ספק של בנות לאנשים שאין להם... הם באים אליו ואומרים לו: 'שלום פאפא, שמענו שיש סחורה חדשה, כמה בנות מיותרות'. ואז פאפא אומר: 'אין שום בעיה, בבקשה. יש לי את טטיאנה, את נטאשה ואת אלה, בבקשה תבחרו. מתרשמים מהן, אומרים להן לעשות סיבוב, ללכת לפה ולשם, מסתכלים איך הן נראות'. זה מגעיל, אני יודע, זה נשמע נורא ואיום, אבל מה לעשות, הן באו לתת שירות ספציפי כדי להעלות את רמת המצרך החברתי והחשוב. ואז שואלים את פאפא כמה כסף עלה לו להביא את הבנות האלה. אומר פאפא: 3,000 דולר לאחת".
פאפא הודה והורשע בשש עבירות שונות של סחר בבני אדם וסרסרות. העונש שנגזר עליו: 17 חודשי מאסר בפועל, ו- 17 חודשים על תנאי, למשך שלוש שנים. (על העונשים הקלים המוטלים על הסרסורים בכתבה הבאה בסדרה).
האפיונים הסוציולוגים של ביז'ו
כחודשיים אחרי הופעתו של שקלאר בפני הוועדה, יצאו הח"כים לסיור בבתי בושת אחדים בגוש דן. במכון "פאלאס" שבמתחם הבורסה ברמת גן זכו להכיר את ביז'ו, בעל מכון וסוחר ותיק. ביז'ו התגלה כגבר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו. הוא איפיין את חתך הלקוחות שלו כ-"90 אחוז פלסטינים, חמישה אחוז רוסים, וחמישה אחוז סתומים שלא מצליחים להחזיק אותו". האפיונים המעודנים נמסרו בחברת שוטרים מימ"ר תל אביב, כתבים ומצלמות מתקתקות.
ליד ביז'ו ישבו ארבע נערות כבויות, כולן תיירות ממדינות חבר העמים, אחת בכתה בשקט במשך כל הביקור. ביז'ו צחק. באופן כללי אפשר להגיד שביז'ו עיגל פינות, אבל לא הכחיש את העובדות - זולת אלו שיכלו להושיב אותו בכלא שנים ארוכות. הוא ציין שהוא 15 שנה בתחום ולא קנה אפילו בחורה אחת, כולן באות אליו בעצמן. הוא הוסיף שהוא יכול עכשיו לגייס בטלפון עשר ישראליות, אבל עם ישראליות צריך להתחלק בכסף, רוסיות זה בחינם. אולי פעם המשטרה תפליל גם את ביז'ו. בינתיים אין מספיק ראיות נגדו בעבירות של סחר בבני אדם.