משה דרכי, בעל יחידת נופש באתר קלאב אין אילת, הגיש אתמול לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעה ובקשה לאשר אותה כייצוגית כנגד חברות קלאב-אין אילת החזקות, קלאב-הוטל אינטרנשיונל וקלאב-הוטל ניהול (1996) בע"מ, וכן כנגד חברת דב הלפרין שרותי נאמנות ובטוחות, וזאת בטענה כי ההסכם שעליו חתמו רוכשי הזכויות ביחידות הנופש הוא בגדר חוזה אחיד הכולל הרבה תניות מקפחות.
התובע באמצעות עוה"ד רם גורודיסקי ונבות בר מבקש, כאמור, מבית המשפט המחוזי בת"א לאשר הגשת תביעה ייצוגית בשם כ-8,700 בעלי יחידות נופש בהיקף של יותר מ-22.1 מיליון שקל.
התובע טוען כי חתם על הסכם לרכישת יחידת הנופש בהבטחה כי דמי האחזקה יהיו 245 דולר לשנה בלבד, ולמרות זאת, טוען התובע, במהלך השנים שילם סכומים העולים על סכום זה, וכי בשנת 2001 שילם דמי אחזקה בסכום של כ-430 דולר.
התובע, לטענתו, ביקש פירוט של הסכומים ששולמו כדמי אחזקה, ומשקיבל את הפרטים נדהם לגלות לטענתו את אי-הסדרים המהותיים בנתונים הכספיים המשתקפים מהם.
לטענתו, מנגנון גביית הכספים ואופן ניהולם, כפי שקבוע בהסכם הרכישה, מאפשר לנתבעות לגבות, לנהל, להוציא ולבזבז כספים, שאותם משלמים הרוכשים בלי שלאלה תהיה אפשרות או יכולת מעשית לפקח על פעולותיהן ולבקר אותן.
התובע טוען כי פניותיו לחברות קלאב הוטל לקבלת נתונים נוספים נדחתה כאשר הן, מצידן, בחרו לגלגל האחריות למסירת המידע לפתחה של חברת דב הלפרין, בהשיבן כי "דמי האחזקה אינם נקבעים על ידן, אלא על ידה.
התובע טוען כי ממידע שהגיע לידיעתו מתעורר החשש כי חברת דב הלפרין מונתה לתפקידה רק לאחר שבעלי השליטה בקלאב הוטל הפעילו השפעתם בלשכת רואי החשבון בישראל, על מנת להכשיר מינויה.
לעניין דמי הניהול טוען התובע כי על פי תנאי ההסכם מתווסף להוצאות המחושבות לצורך דמי האחזקה גם סך בשיעור של 10% - דמי ניהול המשולמים לחברת הניהול.
סכום זה, טוען התובע, אמור לכסות את כל הוצאות הניהול הנלווה לאחזקת אתר הנופש ואין להכלילן כסעיף הוצאות נפרד. למרות זאת, טוען התובע בחישוב דמי האחזקה מחשבות הנתבעות את הוצאות ההנהלה כחלק מהוצאות האחזקה, וגם על רכיב זה דורשות וגובות 10% "דמי ניהול".
מכאן, כך נטען, עבור הוצאות הניהול הנלוות משלמים הרוכשים פעמיים, פעם בדמות שקלול הוצאות הניהול בסיכום הוצאות האחזקה, ופעם נוספת בחישוב 10% בגין "דמי ניהול".
התובע מוסיף כי 51 הנתבעות מחשבות את דמי האחזקה בשנה לפי 51 שבועות. ברם, במכתב אחר שנשלח מצויין כי מספר השבועות לחלוקה הינו 52.
לפיכך, טוען התובע כי אם וככל שיתברר כי הכספים שנגבו ביתר, עקב החישוב הלקוי של 51 שבועות בשנה במקום 52, לא קוזזו כנגד תשלום דמי הניהול, אזי יש להשיב לו ולחברי הקבוצה ההפרש שבין סכום דמי הניהול המתקבל כתוצאה מחלוקת ההוצאות ב-51 שבועות ובין סכום דמי הניהול המתקבל כתוצאה מחלוקת ההוצאות ב-52 שבועות.
התובע טוען כי הסכם הרכישה הינו הסכם אחיד ובוא תנאים מקפחים וכי לפיכך הינו בטל ועל בית המשפט להצהיר על בטלותו ולחילופין על בטלות התנאים המקפחים.
לטענתו הנזק שנגרם בגלל פעולות הנתבעות לכל חבר בקבוצה הינו 2,524 שקל, ולפיכך הנזק הכללי נאמד בלמעלה מ-22 מיליון שקל.טרם נתקבלה תגובת הנתבעות (ת.א 1049/02).
תביעה ייצוגית נגד קלאב אין: ההסכם הינו חוזה אחיד ומקפח שיש לבטלו
אמיר הלמר
14.1.2002 / 19:41