בין הסרת הסגר למניעת המשט

הסגר על עזה, ובעקבותיו ספינות המשט המנסות לפרוץ אותו, יקבל תפנית קרובה. ישראל שילמה לבדה את מחיר החלתו לא רק לטובתה, אלא גם בשירותן של מצרים והרשות הפלשתינית. בהיקפו הנוכחי הוא גורם לה נזק בינלאומי רב ואינו מקדם את שחרורו של גלעד שליט, ולפיכך הוא יחזור לממדיו המקוריים: מניעת החדרת נשק וחומרי חבלה לרצועה, אך ללא התערבות ישראלית בתנועת מזון ומוצרים אזרחיים אחרים.

בפועל אין משבר הומניטרי בעזה. יש מחסור מסוים בסחורות, וגם הוא מיותר. הסגר שהוטל על ידי אהוד אולמרט ונמשך על ידי בנימין נתניהו יקבל את הממדים שאליהם התכוונה ישראל מלכתחילה. הוא ימוקד בצורכי ביטחונה בלבד.

יש לצה"ל אפשרות לקבוע את ממדיו באורח חד?צדדי. ייתכן שכך יהיה. אך נכון לעכשיו ראוי להביא בחשבון את האינטרס של חוסני מובארק ואבו מאזן. זה האחרון הפציר באמריקנים לא לבטל את הסגר על שלטון חמאס בעזה, ואילו נשיא מצרים מבין היטב מה הסיכון הכרוך למשטרו בחיזוק ההנהגה הנוכחית ברצועה, שנשמעת להוראות מטהרן.

הבנה מרובעת אמריקנית?פלשתינית?מצרית?ישראלית היא הכיוון הנכון לקביעת תחום הסגר בעתיד הנראה בעין. צריך להעניק לה הזדמנות להתממש בטרם תחליט ישראל על דעת עצמה מה ממדיו.

מהלך כזה אינו לרוחם ולרצונם של גורמים קיצוניים באיראן ובקרב הפלשתינים. לכן הם דוחפים לצאת מיד למשט נוסף בתקווה כי יגרום להיתקלות אלימה עם הישראלים. אך האמריקנים והאירופים ערים לאינטרס של טורקיה ואיראן במניעת הבנות ובעימות, ולכן מפעילים את אמצעיהן הדיפלומטיים לעכב כל משט עד שתתבהר התמונה. הסכנה נשקפת מצפון, והם עסוקים בבלימת המשט שעלול לצאת לדרך מלבנון.

בלימה כזאת עשויה להקל על ישראל, הפלשתינים והמצרים להגיע לכלל הבנה שקטה, שלעולם לא תקבל גיבוי בינלאומי רשמי, אבל כל המעורבים יפעלו על פיה. עד אז ברור כי אם חרף כל המאמץ הדיפלומטי יגיעו ספינות, שלא יניחו לישראל לבדוק כי אין על סיפונן ציוד צבאי, לא יהיה מנוס אלא ליירט אותן בעוצמה הנדרשת.