מסתבר שגם החרדים יודעים לארגן מופע מחאה

בשעות הצהריים הלוהטות של יום חמישי, ניגש מפגין חרדי אל בצלאל כהאן, ממארגני הפגנת ההמונים בירושלים במחאה על פסיקת בג"ץ בסוגיית עמנואל. "לא יכולתם לבחור יום אחר? דווקא היום בשיא החום", התלונן המפגין, ובצלאל גיחך בתשובה "ב-1991 היו חצי מיליון אנשים. חכה תראה איזו הצלחה תהיה היום. כולם יבואו לענות שעדיף שלטון התורה על שלטון בג"ץ".

הבמה כבר מוכנה והמוזיקה מתנגנת ברקע. בצידה עומדות תלמידות שמחכות לכוכבי הערב, הרבנים וההורים, "אסירי עמנואל". הם יגיעו לבושים בשטריימל אופנתי לשבת. חצי שעה עוברת והמקום מלא עד אפס מקום. בין המפגינים גם יצחק דונטס, מהכולל "בני אליהו" שמסביר איך קיבל אישור מהרב להגיע לאירוע. "אנחנו עושים הפסקה ובאים - גם אם זה על חשבון לימוד תורה", אמר.

בלייך חנני הוא עיתונאי צעיר שסיקר את האירוע עבור העיתונות החרדית. הוא מספר שלשני הצדדים בפרשה יש צדק. "השופטים טוענים שההורים חסידי סלונים עברו על החוק. לפני שבועיים פסקו שהם צריכים להתאחד - האשכנזים והספרדים - והם לא עשו זאת. וגם ההורים צודקים כי בעיניהם הבנות לא שומרות מצוות מספיק, לא מספיק דתיות".

על הבמה מתרוצצים כוכבי הרוק החסידי החדשים. הרב דוד בצרי המקובל מזמר מנגינות בנוסח ספרדי. "אתה שומע?" ,אמר אחד המפגינים. "זה נוסח ספרדי. אין אצלנו גזענות. עובדה, הרבנים ששרים על הבמה כולם ספרדים. עוד מעט יעלה גם אחד ההורים, אלמליח. אני לא מבין מה בג"ץ רוצה". ואכן, כעבור זמן מועט מגיע אלמליח לקול תשואות הקהל. "לא נעשה פשרה. התורה היא חיינו ואנחנו נלך לפי מה שהתורה תגיד. נלך לכלא בשמחה". נואם האב.

העצרת מסתיימת, והכרוז קורא למשתתפים ללוות את ההורים-האסירים. בדרך האברכים שרים ורוקדים לפני האוטובוסים. חלק מהאסירים נישאים על הכתפיים. למראה עיתונאי חילוני, צצות לפתע גם השאלות. "אנחנו מאד גאים שיש הרבה אנשים, אבל אין אלימות. אבל אתם, אין לכם תרבות. מה יש לכם, את מאבטח הרמטכ"ל אפרתי? את מצעד הבהמות מתל אביב?"

בין המוני החרדים מסתובבת גם עדנה, צלמת חובבת שמסתובבת במתחם מגרש הרוסים בלבוש צנוע חלקית. "שמתי סוודר על הכתפיים, אבל אני עם מכנסיים קצרות", הסבירה. כמה שניות עוברות ומגיח בחור צעיר וקורא לעברה "גברת תסתלקי, זה השטח של הגברים". היא לא הנידה עפעף. אברך מבוגר יותר לקח את חברו מן המקום וסינן לעברו:"מה אתה עושה? לך תתפלל מנחה מתחת לעץ".

כבר אחרי שש בערב. חלק מהאסירים נכנסו לבית המעצר בכניסה האחורית. המפגינים חיכו להם לחינם. עצרת המחאה הסתיימה והחרדים בדרכם לתפילת מעריב, משאירים מאחוריהם לכלוך האופייני לפסטיבל רוק.