רציחת טלי עטר ומות עוברה העסיקה את כולנו. התחושה הכללית היתה שיש כאן רצח כפול, הן של טלי והן של עוברה. האומנם? בואו ונבחן מספר דוגמאות:
אשה יוצאת מפאב ונדקרת בגבה על ידי חבר קנאי. בנתיחה לאחר המוות מתברר כי יעל היתה בחודש השני להריונה. האם יש להאשים את הדוקר ברצח כפול?
אשה נהרגת בתאונת דרכים בדרכה לבית החולים, שם אמור היה להתבצע בגופה תהליך של החזרת עוברים בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF). לאחר מותה לא ייעשה שימוש בעוברים המוקפאים. האם יש להאשים את הנהגת הפוגעת ברצח כפול או משולש?
אשה, בחודש השמיני להריונה, נדקרת בידי שכנתה הזועמת, ולאחר שנקבע מותה מנסים הרופאים להוציא את עוברה ולהחיותו, אך כושלים. האם יש להאשים את הדוקרת ברצח כפול?
התשובות לשאלות הללו מחייבות הכרעה משפטית באשר למעמד העובר. על פי המשפט הישראלי, ההגדרה של "אדם" לצורך קנית זכויות וחובות הוא "מרגע גמר הלידה". ולכן, בכל המקרים שהצגנו, כל עוד לא הסתימה לידה של עובר/תינוק חי, לא ניתן לדבר על רציחת אדם. ולכן, במקרה בו חנה, בחודש השמיני להריונה, נדקרת בידי שכנתה הזועמת, ולאחר שנקבע מותה מצליחים הרופאים להוציא את עוברה ולהחיותו, אך נגרמת לו פגיעה גופנית, אין כל מניעה מלהאשים את הדוקרת בפגיעה הגופנית בילוד, בנוסף לרצח אמו.
ומה לגבי הפלות?
יתקוממו הקוראים ויאמרו איך ניתן להשוות בין עוברים מוקפאים או עובר בין חודשיים ימים לבין עובר בחודש שמיני, שרק שבועות ספורים מפרידים בינו לבין חיים? שאלה קשה, אך התשובה המשפטית בישראל חד משמעית כל עוד התינוק לא נולד הוא איננו בחזקת אדם חי.
לכל מי שמתקשה עם התוצאה המשפטית הזו, אני מבקש להפנות את תשומת הלב לעובדה כי נשים בישראל מבצעות הפלות שמספרן נאמד באלפים רבים בשנה. ולעיתים ההפלה היא על סמך מום קשה מנשוא, אך לעיתים בגלל פגם שולי, חשש לפגם של 20-30%, מין לא רצוי, ועוד. מכיוון שהמשפט חייב לומר את דברו באופן קוהרנטי ושלם, האם נרצה להאשים ברצח את האישה ואת מי שייבצע את ההפלה בה במידה והיא מבוצעת בשבועות מתקדמים בהם העובר כבר בר חיות? יודגש כי כיום, ביצוע ההפלה שלא על פי החוק (אישור הוועדה להפסקת הריון) הוא בניגוד לחוק העונשין, אך הם יועמדו לדין (אם בכלל) בגין עבירה השונה מהותית מעבירת הרצח.
הטרגדיה של משפחת עטר מציפה יחס אמביוולנטי של החברה למעמד העובר ולקדושת החיים שלו, וברור כי אנחנו כחברה נקרעים בין רצונינו לשמור על אוטונומיה אימהית, לבין תפישת קדושת החיים. המחוקק ייאלץ להכריע בכך.
* הכותב הוא ד"ר לרפואה, ד"ר למשפטים וראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, הקריה האקדמית אונו.