האם החרם על ישראל בדרכו לאקדמיה?

"הופתעתי לשמוע שדווקא ממדינה נאורה כמו הולנד החליטו לחבר בין אקדמיה לפוליטיקה", כך אמר היום (רביעי) ד"ר צח מילגרום, סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה אשר השתתף בכנס רשמי לקידום הרפורמה בהשכלה הגבוהה בנוכחות של נציגים מטורקיה, סוריה, לבנון, טוניס ולוב.

את הקשר הפוליטי לאירוע חווה ד"ר מילגרום היטב כאשר בשיחה שהייתה לו עם הנציג מהולנד אמר לו זה שלדעתו שיתוף הפעולה האקדמי בין שתי המדינות עשוי להיות בעייתי לאור האירועים בימים האחרונים. "אני לא יכול להבטיח לך שמישהו יאשר לך את הפרויקט שאתה מציג בפניי, אמר לי הנציג ההולנדי. שאלתי למה והתשובה הייתה ברורה: ישראל לא נראית טוב בימים אלה", משחזר סגן נשיא המכללה את השיחה עם הנציג האירופאי.

הכנס שהתקיים בסוף השבוע האחרון באסטוניה אירח נציגים מ-50 מדינות מהאיחוד האירופי וממדינות אגן הים התיכון כשד"ר מילגרום וד"ר מירי ימיני מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון נבחרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה לייצג את ישראל.

מעבר לענייני האקדמיה הנינוחים לא יכלו הנוכחים שלא לערב גם את הסוגיות הפוליטיות הבוערות בשיחותיהם, זאת לנוכח הביקורת הרבה המוטחת בישראל בעקבות אירועי המשט לעזה. מי שהפתיע לדברי הנציגים הישראליים היה דווקא הנציג הטורקי המשמש באחד התפקידים הבכירים באוניברסיטת איסטנבול. "ישבנו ודיברנו אקדמיה - לא הרגשתי ממנו כל עוינות אולי בגלל שניסיתי בכל פעם להזיז הצידה נושאים היכולים להתנגש עם האירועים האחרונים בין טורקיה וישראל", אומר ד"ר מילגרום.

יחד עם זאת ולמרות האווירה הנינוחה לא הצליחו הנציגים ממדינות ערב לגשר על הפערים הפוליטיים בין המדינות ובאופן מופגן התעלמו מהנוכחות הישראלית במקום. "גם כאשר נוצרה ההזדמנות ליצור שיחה הם לא הזיזו את העיניים לעברנו, כאילו אנחנו אוויר", מתארים הנציגים הישראליים את שהיה.