בישראל יש פערים גדולים בתוחלת חיים, בתמותת תינוקות ובתחלואה בין קבוצות חברתיות שונות, פערים שהולכים ומתרחבים עם השנים כך עולה ממחקר שפורסמו אמש (שני) חמישה ארגונים מהחברה האזרחית. הארגונים קוראים לראש הממשלה לגבש בהקדם תוכנית לאומית רב-מערכתית לצמצום פערים בבריאות.
במחקר מקיף שנערך לאורך מספר שנים אובחנו פערים משמעותיים בין יהודים לערבים, בין יהודים ותיקים לעולי אתיופיה ובקרב קבוצות אלו - בין פרטים המקבלים קצבאות קיום מהמוסד לביטוח לאומי לאלו שאינם מקבלים אותן. כמו כן נמצאו גדולים פערים בין מרכז לפריפריה, ובין קבוצות אוכלוסיה במרכז ובפריפריה.
המחקר הקיף ארבע מחלות נפוצות: סוכרת, מחלות לב, סרטן השד ודיכאון-חרדה . מהמחקר עולה כי גברים ערבים חולים בסוכרת בשיעור הכפול מהממוצע הכללי ואילו ממוצע החולות הערביות בישראל גבוהה פי 2.2.
מחלות הסרטן היא גורם המוות מספר אחד בישראל. בניגוד לסוכרת, שיעור הלוקים בסרטן נמוך יותר בקרב ערבים ונמוך יותר בקרב אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה. מבין סוגי הסרטן השונים, סרטן השד אובחן כמחלה הממארת הנפוצה ביותר בקרב נשים בישראל, כאשר שכיחותו היחסית היא מהגבוהות בעולם. בקרב נשים ערביות, אבחון המחלה מתבצע בשלב מתקדם יחסית ושיעורי ההישרדות נמוכים יותר. ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, אמרה לוואלה! חדשות "כי על ישראל להצטרף למדינות המפותחות בעולם, הפועלות לצמצום הפערים בבריאות".
ד"ר נדב דוידוביץ, יו"ר המרכז לחקר מדיניות הבריאות בנגב באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף כי בניגוד לתפישה המקובלת, שירותי הבריאות אינם הגורם המשפיע ביותר על בריאות האדם והמשתנים המשמעותיים יותר הינם הסביבה וההתנהגות האנושית. לכן, "משרד הבריאות צריך להוביל את המהלך של צמצום פערים לצד גורמים אחרים." סיכם.
במקום השני: מחלות לב
מחלות לב בקרב מבוגרים היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל, אחרי מחלת הסרטן. על גורמי הסיכון למחלות לב נמנים סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה, גורמים גנטיים וגורמים הקשורים לאורח החיים. השמנת יתר הינה גורם סיכון עקיף ואולי אף ישיר.
טיפול במחלות לב כולל שינויים באורח החיים, כמו למשל שיפור הרגלי האכילה והגברת הפעילות הגופנית. בקרב חולים שאושפזו עקב אוטם בשריר הלב, נמצא כי חולים ערבים היו צעירים יותר ושיעור חולי הסוכרת בקרבם היה גבוה יותר. גם תופעות השמנת היתר ומחלת הסוכרת שכיחות יותר בקרב ערבים, במיוחד בקרב נשים.
מוחמד ח'טיב, מנהל המרכז לזכויות בריאות באגודת הגליל מסביר: "האזרחים הערבים, המתגוררים ברובם בפריפריה, סובלים מהיעדר השוויון הקיים בשירותי בריאות, במכשור רפואי, ותשתיות. תוכנית לאומית לצמצום פערים צריכה לכלול לא רק התאמה תרבותית לאוכלוסיות השונות, אלא לדאוג לספק תנאים מקדימים וסביבה נאותה לבריאות".
סוכרת הינה גורם המוות הרביעי במספר בישראל אחרי סרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם - כמו גם אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בארץ ובעולם. על פי נתוני"התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, מספר חולי הסוכרת עמד בשנתיים האחרונות על 300 אלף איש. המחלה ניתנת לריפוי, ותופעות הלוואי שלה כוללות סיבוכים ופגיעות במערכות שונות של הגוף. ניתן לצמצם את שיעור החולים במחלת הסוכרת ולהשיג איזון מיטבי, על? ידי הקפדה על אורח חיים בריא.
פקדו גדמו, מנכ"ל עמותת טנא-בריאות - קידום בריאות יוצאי אתיופיה סיפר לוואלה! חדשות כי "פי שלוש אצלנו בקהילה חולים בסוכרת זה נובע מחוסר המודעות למחלה. אנשים לא מטפלים בעצמם. גם התזונה לקויה ויש מחסור בפעילות גופנית. באתיופיה רובם עסקו בחקלאות . עצוב מאד שאין עזרה מגופים ממשלתיים או שהמדינה לא עושה מספיק. אפשר לעשות עוד ולצמצום הפערים. אנחנו מפתחים שירותים כדי לענות על הצרכים שהמדינה לא עונה, אנחנו גוף משלים של המדינה".