לא ניתן לכלול בתקציב המדינה תשלום גמלת הבטחת הכנסה לאברכים הלומדים בכוללים. כך קבע היום (שני) הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ. השופטים קבעו שהסעיף פוגע באופן בלתי מידתי בעקרון השוויון.
חוקי התקציב השנתיים כוללים מאז 1982 סעיף תקציבי שכותרתו "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים". במקור היה הסעיף חלק מתקציב משרד הדתות, ועם פירוק המשרד ב-2004, הועבר הסעיף לתקציב משרד החינוך. בשנה שעברה עמד הסעיף על כ-121 מיליון שקל, וגמלות חולקו לכעשרת אלפים אברכים.
זאת, על אף שחוק הבטחת הכנסה קובע שסטודנטים ותלמידים בישיבות ובמוסדות דת אינם זכאים לתשלומי הבטחת הכנסה. פסק הדין ניתן בעתירה שהוגשה לפני עשור על ידי ארנן יקותיאלי ז"ל וגורמים נוספים, שטענו שהסדר תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לאברכים הינו הסדר שמפלה בין אברכים לבין שאר האוכלוסייה שזכאית להבטחת הכנסה מכוח הסעיף התקציבי.
"הסעיף התקציבי אמנם אינו נושא כותרת 'כספים ייחודיים', אולם בחינה מדוקדקת של ההליכים לקבלתו ושל חלוקת התמיכות על פיו, אינה מותירה כל ספק שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת", כתבה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בדעת הרוב. "באמצעות הכנסת הסעיף התקציבי לחוק התקציב השנתי, נעקפו הוראות חוק הבטחת הכנסה באופן שמיטיב עם קבוצת אוכלוסיה מסוימת בלבד".
"מדובר בהבחנה פסולה"
ביניש הוסיפה שגמלת הבטחת הכנסה לאברכים מכוח הסעיף התקציבי מפירה את חובת השוויון ביחס לחלוקת כספי מדינה. "ההבחנה בין קבוצות הלומדים השונות על רקע ההבדלים באופי הלימודים אינה מבוססת על שוני רלוונטי, ומהווה, על כן, הבחנה פסולה", קבעה.
ביניש הבהירה שקידום רווחתה של אוכלוסייה שמעמדה הסוציו-אקונומי נמוך הוא תכלית חשובה, ואף עידוד הלימוד התורני היא מטרה חשובה, מכיוון ש"היא מבטאת הכרה בייחודיותה של החברה החרדית ובחשיבות הערך של הלימוד התורני". אולם, אין הדבר מצדיק את הפגיעה הקשה בזכות לשוויון. "לא ניתן לומר כי מתקיים יחס סביר בין עוצמת הפגיעה ובין היתרון החברתי הצומח מן הפגיעה", קבעה.
מנגד, השופט אדמונד לוי קבע בדעת מיעוט כי לימוד התורה הוא "ציווי מדאורייתא", וכי הכנסת והממשלה סברו שיש מקום לממן אותו. "גם אם יהיו חולקים על השקפה זו, נדמה כי לא ניתן להתכחש לכך שלימוד התורה, שלא פסק גם כאשר ישראל גלה מארצו, תרם תרומה מכרעת לשימורו כעם ולמניעת התבוללותו בקרב העמים", כתב בפסק הדין.
הוא הוסיף, כי "מדובר בקבוצה ייחודית, שבחרה באורח חיים כמעט סגפני, והרואה בלימוד התורה ייעוד ולא חלק מתהליך קצוב בזמן לרכישת מקצוע אשר עשוי להביא בעתיד גם רווחה כלכלית". הוא הוסיף כי הסכומים שהוקצבו לתמיכה באברכים הם "צנועים ביותר", ואף הם הותנו בעמידה בקריטריונים. ולכן, לדבריו, הפגיעה בשוויון היא מידתית והיה ראוי לדחות את העתירה.
בתוך כך, שר הפנים אלי ישי התייחס לפסיקה והודיע כי בכוונתו להגיש הצעת חוק שתתיר את המצב על כנו טרם פסיקת בג"ץ, או לחלופין, שנושא יוסדר במסגרת חוק ההסדרים. "אמנם נשמע בית המשפט קול בודד שדיבר בחשיבות לימוד התורה ועל כך שהתורה היא ליבת העם היהודי, אך לאור העובדה שזו היתה דעת מיעוט, הכנסת תתקן תפיסה זו. פסיקת בג"ץ היא פגיעה קשה בסטטוס-קוו הרוחני של עם ישראל".
גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) הבהיר כי הוא וסיעתו אינם משלימים עם הפסיקה. "מדובר במשפחות הכי חלשות מבחינה כלכלית בחברה הישראלית. מעולם לא היתה ולו פסיקה אחת בבג"ץ לטובת הציבור החרדי", אמר גפני, "אנו נבחן את הפסיקה ונראה כיצד להתמודד איתה לקראת שנת התקציב הבאה".