תארו לעצמכם משחק מונופול שבו שחקן אחד מקבל מראש 30% מההון בשעה ששאר השחקנים מתחילים מאפס. האם הייתם רוצים לשחק בכזה משחק, והאם בכלל היה לכם סיכוי להתמודד מול אותו שחקן מרכזי?
בשנים האחרונות מתעצמת המודעות של הישראלים בכל הנוגע לריכוזיות של המשק המקומי. מחקר שפרסם לאחרונה בנק ישראל הראה כי 20 המשפחות החזקות במשק שולטות ב?30% מהתוצר הישראלי, וכי יחד עם 20 משפחות נוספות - מדובר בשליטה של 40 מהתוצר. הדברים חמורים וטוב שהציבור הישראלי מתחיל להביע את הסתייגויותיו מהאופן שבו מתנהלת הכלכלה הישראלית.
אנו מלמדים את ילדינו כי ישראל היא דמוקרטיה ליברלית. זה נכון מבחינה פוליטית. אבל מה קורה לחירויות המרכזיות במשטר ריכוזי שכזה מבחינה כלכלית? האם קיים באמת חופש ביטוי בשדה התקשורת כאשר התקשורת נשלטת על ידי אותם מעטים? האם עיתונאים מסוגלים לדווח כיום בערוצים המסחריים על שחיתויות של בעלי ההון ולחשוף בתחקירים נוקבים את האמת? זו בעיה, כיוון שהערוצים המסחריים לא ירצו להסתבך עם המפרסמים. ומכאן שהאזרחים לא ייהנו מקיומו של "שוק חופשי של רעיונות" ומנגישות למגוון הרחב ביותר של מידע ופרשנות כחלק משיח ציבורי פתוח וביקורתי.
דרושה ועדה עם שיניים
רבים מאמינים שישראל עברה, עם מהפך 77', ממשק ריכוזי בשליטת מפא"י וההסתדרות למשק מבוזר. הנתונים שמביא לנו בנק ישראל מסבירים שמהלך זה לא הושלם. להפך: ישראל עדיין נמצאת תחת משק ריכוזי של כמה טייקוני הון שהשתלטו על נכסי הציבור. לבעלי ההון יש כיום שליטה עקיפה, ולעתים גם ישירה, על חלק מחברי הכנסת. הבעיה היא שלא כל האזרחים מודעים לכך שמגרונם של ח"כים מסוימים מדבר עוד טייקון רב?זרועות, והבעיה המהותית טמונה בכך שאנו הרי לא בוחרים את בעלי ההון שמתמרנים את הפוליטיקאים שאנו בוחרים באמצעות הדמוקרטיה הייצוגית. למעשה, בלי שכולנו שמים לב לכך ביום יום, האינטרסים של בעלי ההון מנהלים את סדר היום החברתי, הכלכלי והפוליטי של הכנסת. כך קורה שמשטר האיזונים והבלמים כבר לא מגן על האזרח מפני הכוח שמוענק ליחידים ולעשירים, והחירות נפגמת.
ממשל אובאמה, למשל, הצליח להעביר את הרפורמה בבריאות למרות הלחץ האדיר שהופעל על התקשורת, על הסנאט ועל דעת הקהל כדי לשמר את הקיים. חברות ביטוח הבריאות ניסו להתריע בפני הציבור באמצעות צבא של לוביסטים. אובאמה יכול היה לעמוד בלחצים מפני שהבין כי בוחריו הניחו בידיו מנדט רחב לשינוי רדיקלי של אופי המשטר האמריקני. באותו אופן, שינוי כלכלי עמוק יוכל להתבצע גם בישראל רק כאשר הפוליטיקאים יידעו שיש להם גיבוי ציבורי רחב מול הטייקונים.
כרגע מדברים על ועדה ציבורית שתבחן את הנושא. צריך לזכור שבישראל ועדות יכולות גם לקבור את הנושא, ולכן חייבים לדאוג שלחברי הוועדה יהיו שיניים. ועדות נטולות שיניים לא יוכלו לכפות שינויים משמעותיים. נדמה כי אחת ההצעות היעילות למלחמה בריכוזיות של המשק נעוצה בהצעתו של בנק ישראל להגביל את הפעילות של חברות האחזקה הגדולות. הרגולטור יכול לדרוש את הפרדת חברות האחזקה מהחברות הפיננסיות. כך גם נוכל להימנע מסיכון נוסף ליציבות המשק בעת משבר עתידי.