פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בצלם: "חל שיפור במצב זכויות האדם בשטחים"

      לפי הדו"ח השנתי של ארגון "בצלם", מתחילת 2009 ועד אפריל השנה נהרגו פחות פלסטינים ומספר המחסומים ירד, אך רוב השינויים לא חלו ברצועת עזה, שם 70% תלויים בסיוע בינ"ל

      ארגון זכויות האדם "בצלם" פרסם הבוקר (שני) את הדו"ח השנתי שלו בנושא מצב זכויות האדם בשטחים ב-16 החודשים שבין ינואר 2009 לאפריל 2010. הדו"ח סוקר את האירועים מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה וטען כי "החשדות בנוגע להפרות דיני הלחימה על ידי ישראל וחמאס במסגרתו עדיין לא נחקרו כראוי".

      הדו"ח קובע עוד כי מאז מבצע 'עופרת יצוקה' חל שיפור במצב זכויות האדם בשטחים במספר תחומים: מספר הישראלים והפלסטינים שנהרגו בעימות הצטמצם מאוד בהשוואה לשנים קודמות, ומספר העצירים המנהליים שמחזיקה ישראל הוסיף לרדת. בגדה המערבית הוסרו חלק מההגבלות שהטילה ישראל על חופש התנועה של הפלסטינים, ושני שינויים שנערכו בגדר ההפרדה חיברו חלק מהקהילות הפלסטיניות שהיו מנותקות מהגדה כמעט שש שנים.

      בדו"ח נכתב כי מ-1 בינואר 09' עד 30 באפריל 2010 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 83 פלסטינים (לא כולל הרוגי 'עופרת יצוקה'), בהם 20 קטינים. עוד נכתב כי 31 מהפלסטינים שנהרגו, כ-37%, לא השתתפו בלחימה וכי מרבית הפלסטינים שנהרגו בתקופה זו בידי כוחות הביטחון (67%) היו תושבי רצועת עזה. בדו"ח נכתב גם כי הפלסטינים הרגו שלושה אזרחים ישראלים, בהם קטין בן 16, וארבעה מאנשי כוחות הביטחון. בנוסף, שני שוטרים נהרגו ב-2009 בידי גורם לא ידוע בבקעה.

      שיפור נוסף הוא, כאמור, בהסרת המחסומים בגדה: על פי הדו"ח, נכון לתחילת פברואר 2010, בעומק הגדה ישנם 44 מחסומים מאוישים, לעומת 63 בשנת 2008, מתוכם 18 בתוך חברון.
      בנוסף, נכון לאוקטובר 2009 ישנן 488 חסימות פיזיות – כולל מכשולי עפר, חסימות, שערים ומקטעי דרכים הסגורים בפני הפלסטינים – זאת לעומת ממוצע של 537 חסימות כאלה בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הדו"ח מציין עוד כי לאורך גדר ההפרדה ישנם 39 מחסומים נוספים, מתוכם 19 המשמשים נקודות בידוק אחרונות לפני הכניסה לישראל.

      "השיפורים - תוצאה של הרגיעה היחסית"

      גם בנושא המעצר המנהלי חל שיפור יחסי. לטענת כותבי הדו"ח, בשנתיים האחרונות ישנה ירידה מתמדת במספר העצירים המנהליים ובסוף אפריל הוא עמד על 222. נכון לסוף מארס 2009, אז היו 237 עצירים מנהליים, הוחזקו כ-55% מהם בין חצי שנה לשנה וכ-35% בין שנה לשנתיים. 25 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים ברציפות ועציר אחד הוחזק למעלה מארבע שנים וחצי. ב"בצלם" מבהירים כי "רוב השיפורים אינם נובעים משינוי מהותי במדיניות הישראלית או משינויי חקיקה, אלא הם תוצאה של הרגיעה היחסית בעימות".

      יחד עם זאת, השיפור היחסי שחל בגדה אינו חל ברצועה: בדו"ח נכתב כי האיסור הישראלי על ייבוא חומרי גלם ועל ייצוא ממשיך לשתק את התעשייה המקומית, ולמעלה מ-70% מאוכלוסיית הרצועה תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון. עוד נטען כי בשל ההגבלות על הכנסת חומרי בניין, לא ניתן לשקם את המבנים שהרסה ישראל במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

      מנכ"ל 'בצלם', ג'סיקה מונטל, מסרה: "אנחנו מציינים בימים אלה 43 שנים ליום השביעי של מלחמת ששת הימים, שהיה גם יומו הראשון של הכיבוש הישראלי בשטחים. כל עוד ישראל שולטת על מיליוני פלסטינים, היא מחויבת לשמור גם על זכויותיהם. הכיבוש הממושך טומן בחובו סכנות ברורות לדמוקרטיה הישראלית ועל כן, לנו כישראלים יש חובה לדרוש דין וחשבון על הנעשה בשמנו בשטחים ושינוי של מדיניות הפוגעת בזכויות האדם".

      ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "המעצר המנהלי הוא אמצעי שננקט בלית ברירה, והוא תואם לחלוטין את הוראות המשפט הבינלאומי ובפרט סעיף 78 לאמנת ז'נבה הרביעית. על כל מעצר מנהלי בשטחים קיימים שלושה רבדים של ביקורת שיפוטית. ראשית צו המעצר המינהלי נבחן ע"י בית משפט צבאי בנוכחות העצור, הזכאי לייצוג על ידי עו"ד. על כל החלטת ביקורת כאמור ניתן לערער לבית המשפט הצבאי לערעורים, ועל החלטה זו קיימת זכות להגיש הליך נוסף לבית משפט הגבוה לצדק. ואכן, עשרות עתירות כאלה מוגשות ונדונות. יודגש כי זרועות אכיפת החוק עושות כל מאמץ על מנת לנהל הליך פלילי ולא הליך מינהלי, זאת לעיתים במחיר של הגשת כתב אישום פלילי בגין עבירה פחות חמורה. הירידה המתמשכת במספר העצורים המינהליים נובעת, בין היתר, מהזהירות שעושה ישראל בשימוש בצעד זה וכן מהשיפור במצב הביטחוני".