להמשיך במצור הימי

בעקבות פרשת המשט, והתסבוכת שבעקבותיו, אנחנו מתבשרים שממשלת ישראל תשקול להקל מעט את המצור הימי על הרצועה. דווח כי הדרג המדיני וראש הממשלה מגבשים הצעה, לפיה כוח בינלאומי יחליף את חיל הים בבדיקת אוניות הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה.

מדובר בהחלטה הגרועה ביותר מכל החלופות האפשריות לתושבי עזה, כמו גם לאזרחי ישראל. עבורנו הישראלים הסכנה ברורה: מאות ספינות שינסו להגיע לרצועת עזה, עמוסות בציוד שייכנס לרצועה בלי בדיקה ישראלית. עבור העזתים, מדובר בהמשך של חיים על פירורי סיוע הומניטרי וצדקה, ללא סיכוי להיחלץ מהעוני וההקצנה. אכן, אין בעזה משבר הומניטרי כהגדרתו בעולם המתפתח. מוצרי מזון בסיסיים מסופקים לאוכלוסיה על ידי ארגוני הסיוע, אבל המצור הביא לסגירת רוב המפעלים, לאבטלה כרונית ולקריסת הכלכלה.

הפתרון כל כך פשוט. לא להסיר את המצור הימי. להסיר את החסימה שהטילה ישראל על קוד המכס של עזה במחשבי נמל אשדוד. קוד זה נחסם בשנת 2007, אחרי השתלטות חמאס על השלטון ברצועה. מאז, אי אפשר לייבא לעזה דרך ישראל שום מוצר. ישראל מאפשרת להכניס רק רשימה עלומה של כ-150 סחורות "הומניטריות". סחורות אחרות שיש להם ביקוש ברצועה מוברחות במנהרות, יחד עם משלוחים נדיבים של נשק ותחמושת. הסחורות נמכרות בשווקים במחירים גבוהים יחסית, שרק חלק מהאוכלוסייה יכול להרשות לעצמו. ממשלת חמאס שולטת במנהרות וגובה מיסים ממפעיליהן. כך היא מעצימה את שליטתה ברצועה ומרוויחה מהמצור.

ספינות המשא צריכות להגיע אל חופי ישראל, לא אל חופי עזה. הן יעגנו כחוק בנמל אשדוד, ויפרקו את הסחורה שהזמינו סוחרים עזתיים. במכולות. ממש כפי שהיה לפני יוני 2007. המוצרים יועברו לרצועת עזה דרך מעברי הגבול בפיקוח ביטחוני ישראלי. החומר יעבור שיקוף ובידוק, שלא יאפשר להבריח לרצועה נשק וחומרים תומכי לחימה, אלא רק מוצרים המיועדים לצרכי תעשייה, מסחר וכלכלה. כאשר יגיעו הסחורות לרצועה, הן יועברו אל הסוחרים ואנשי העסקים שהזמינו אותן, לא אל גובי המיסים של חמאס. באותו האופן ייוצאו סחורות ותוצרת חקלאית מן הרצועה, תחת פיקוח בטחוני ישראלי הדוק.

מפעלים ששבתו מעבודה בשל המחסור בחומרי הגלם ואי-היכולת לייצא את התוצרת יחזרו להעסיק תושבים, הכלכלה תחזור לחיים, המנהרות יפסיקו להיות עורק החיים היחיד של הרצועה וממשלת חמאס תפסיק להיות היחידה שמרוויחה מכל המצב. מיליון וחצי איש יוכלו לחזור לחיות חיים יצרניים, לעבוד ולהתפרנס, ולהפסיק לפשוט יד ולהיות סמוכים על שולחנם של ארגוני סיוע. וישראל תוכל להיות סמוכה ובטוחה שלא יוברחו לרצועה דרך מעבריה כלי נשק וטילים משום שהיא תהיה אחראית על הבידוק הביטחוני, לא המצרים או גורם בינלאומי כלשהו.

אז ביבי, אל תסיר את המצור הימי על הרצועה. אם תפעל לפי המתווה שפורט כאן, לוחמי צה"ל לא יצטרכו לעצור משטי סיוע הומניטרי המגיעים אל חופי הרצועה משום שלא יהיו משטים כאלה. אם תאפשר לרצועת עזה לקיים סחר חוץ נורמלי, לייבא סחורה, חומרי גלם וחלקי חילוף ולייצא תוצרת חקלאית ואת תוצרי התעשייה של הרצועה, תוכל להוציא את הרוח באחת ממפרשיהם של כל משטי הסיוע ההומניטריים.

* הכותבת חברה בארגון "בצלם".