פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישראל והעולם: זה לא ההסברה אלא המדיניות

      כמה ימים באירופה, ופגישות עם שרי חוץ, חברי פרלמנט ואנשי תקשורת מוכיחות שוב כי מי שסבור שהבעיה העיקרית שלנו היא ההסברה טועה טעות מרה ומזיק לישראל. העולם מבין מה אירע בשבוע שעבר. ברור לו שבין פעילי השלום - במירכאות וללא מירכאות - שהגיעו בספינותיהם לקרבת חוף עזה היתה קבוצה שהכינה עצמה לעימות אלים עם חיילינו. גם אם העולם סבור שאין מקום לסגר על עזה, ברור לו שפתיחת המצור לא תיעשה כתוצאה מהגעת הספינות. לעולם גם ברור שעזה אינה גוועת ברעב, גם אם הוא משוכנע כי מדובר כאן בענישה קולקטיבית בלתי ראויה. לעולם ברור שטורקיה משחקת משחק ציני מאוד, ושארדואן רוכב על גל מסוכן המאפשר לו להפוך לגמאל עבד אל?נאצר החדש של העולם הערבי, מבלי להיות ערבי בעצמו.

      אפילו הוויכוח על זכותנו לפעול מחוץ למים הטריטוריאליים שלנו אינו הדבר המרכזי. הכעס האמיתי עלינו הוא על כך שהובלנו את ידידינו בעולם לגינויים חריפים, ולמהלכים שהם לא רצו בהם בגלל דעת קהל שלא היתה מוכנה לשמוע שום הסבר שכלתני וחוקי במצב שבו תשעה נוסעים בספינה למטרות הומניטריות מוצאים את מותם בעימות עם חיילים המשתלשלים בחבלים ממסוקים.

      איפה הגמישות שלכם? איפה אהוד ברק במטוס סבנה? איפה התחכום של צה"ל? אתם פועלים בסרבול, בשמרנות, באי הבנת האמצעים של המאה ה?21, משתמשים בשיטות של שנות ה?80, נופלים פעם אחר פעם, בדובאי ובעזה, ואחר כך שולחים את שר החוץ הישראלי ואת סגנו ההזויים כדי להסביר לעולם כי החיילים הכי מאומנים שלכם נתקלו ביחידת קומנדו טרוריסטית. אתם מביכים את אובמה, אתם מעמידים את הידידים שעוד נותרו לכם באירופה במצב בלתי אפשרי וסבורים שאם תגדילו את תקציב ההסברה שלכם - הכול יסתדר. איפה אתם חיים? אינכם מבינים שמדובר בשינוי מדיניות ולא בשינוי הסברה?

      שארית המערך החיסוני של ישראל

      הקהילות היהודיות חיות בחרדה מחודשת. ממליצים לחובשי כיפות לוותר על חבישתן. בתי הכנסת מתואמים עם המשטרות המקומיות. על הקירות בערים הגדולות כתובות גרפיטי "לשחרר את עזה", ובמקומות אחדים - מודעות מודפסות הקוראות להפסיק את המצור. "כל רעיון המדינה היהודית נועד להציל יהודים. אתם חוזרים ומסכנים אותנו פעם אחר פעם. לא יכולתם להמציא משהו יותר מוצלח מאשר להיכנס לעימות עם נוסעי האוניות?" שאל אותי אחד מראשי יהודי אירופה, ואפילו המליץ המלצה צבאית: לחבל במנועי הספינה...

      אפשר תמיד לומר "מה הייתם אתם עושים?" אבל זה אף פעם לא הצליח. נתניהו יכול לכנס עוד מסיבת עיתונאים ולהסביר באנגלית שמדובר בצביעות. אז מה? הרי אף אדם רציני אינו חושב שמשט הספינות נועד, באמת, להציל את תושבי עזה.

      הבעיה האמיתית היא שישראל איבדה את היכולת שלה להדוף ביקורת על פעולות שכאלה, משום שהיא ויתרה על כל יוזמה מדינית, וההתרשמות הברורה היא ששיחות הקירבה הן אירוע מדיני פתטי שלא יוביל לכלום. כל מטרתו היא להוכיח לארה"ב שהצד השני אשם בכישלון.

      אם נתניהו לא יוביל מיד יוזמה משלו - דו?צדדית, חד?צדדית, קבועה או זמנית - הוא יגרום לישראל לאבד את שארית המערך החיסוני שלה, ובמצב כזה כל פעולה, כל אמירה בלתי מוצלחת של שר בישראל עלולות להפוך אותנו למדינה מצורעת ולהעמיד בסכנה את יהודי העולם. האחריות שעל כתפי ראש הממשלה גדולה מכדי למשוך בהן, להתעלם מן הדברים ולומר לעצמו שכבר עבר משברים גדולים מאלה.