"עלות האקטביזם השיפוטי - 14 מיליארד שקלים"

ממשלת ישראל לא ממששת את פסקי הדין של בג"ץ, בשל סיבות כלכליות וחלק מההחלטות נשחקות - כך עולה מנייר עמדה שפרסם היום (שני) מכון ירושלים לחקר שווקים בנושא "מחיר האקטיביזם השיפוטי". על פי נייר העמדה, העלות הכלכלית של פסיקות בולטות של בג"ץ בתחומי כלכלה בשנים האחרונות מסתכמת בכ-29 מיליארד שקל, כאשר בפועל, בשל התנהלות הממשלה, "הנזק" הכלכלי שנגרם למשק הסתכם בכ-14 מיליארד שקל.

נייר העמדה, שהוכן על ידי בועז ארד, בחן את העלויות הכלכליות שנובעות מהחלטות בג"ץ לגבי בית הכלא הפרטי, כביש חוצה ישראל, כביש 443, מיגון בעוטף עזה והכרה בהוצאות טיפול בילדים.

על פי ארד, ההחלטה שלא להפריט את בית הסוהר תעלה למדינה כ-9 מיליארד שקל, סכום הכולל את הפעלת בית הסוהר ב-25 השנים הקרובות. העיכובים המשפטיים השונים בכביש 6 מסתכמים בעלות של כמיליארד שקל, הנזק הכלכלי מהפניית תנועה מכביש 443 לכביש 1 נאמד בכ-3.5 מיליארד שקל בעשר השנים הקרובות, התערבות בג"ץ במיגון בתי הספר בעוטף עזה עלתה למדינה כחצי מיליארד שקל, ואילו ההכרה בהוצאות למטפלות, אילו יצאה לפועל, היתה עולה לקופת המדינה 15 מילארד שקל לתקופה של עשר שנים. "פסיקות בית המשפט מובילות להוצאות לא מתוכננות, העלולות להגיע עד כדי אחוזים ניכרים מתקציבי המדינה", נכתב בנייר העמדה.

אולם, על פי המכון, המדינה לא פעלה בחלק מהמקרים בהתאם להחלטות בג"ץ, ובכך הפחיתה את העלות הכלכלית של ההחלטות. הדבר בולט במיוחד בהחלטה להכיר בהוצאות של מטפלות, כאשר משרד האוצר יישם את ההחלטה באמצעות מתן נקודות זיכוי, צעד שעולה פחות. גם ביחס למיגון בעוטף עזה פסק הדין לא מיושם כלשונו, אלא התקבלה החלטה להרוס בתי ספר ולבנות אותם בצורה ממוגנת יותר בעתיד.

נייר העמדה, שעוסק בהשלכות הכלכליות של האקטיביזם השיפוטי, מטיח ביקורת רבה על התנהלות שופטי בג"ץ. ארד טוען שהשופטים פסלו את הפרטת בית הכלא מסיבות אידיאולוגיות ודעות קדומות, עיכבו סלילת קטעים מכביש 6 בשל החלטה של המערכת המשפטית "להיות הפוסקת בענייני תכנון וסביבה", טוען שפסיקת בג"ץ לגבי כביש 443 עלולה לעלות בחיי אדם, ומוסיף שביחס לעוטף עזה החלטת בית המשפט מהווה "התערבות בסדרי עדיפויות ואיזונים ביטחוניים שהיו אמורים להיקבע על ידי השלטון הנבחר".

"הפסיקות הן בעלות משקל כלכלי כה כבד, עד שלא ניתן לקיים אותן", אמר ארד לוואלה! חדשות. "מדובר במצב לא בריא. מצד אחד יש התערבות משפטית רבה מדי ומצד שני ישנו מצב של אי קיום החלטות משפטיות. כיום אנחנו רואים שבירה של הכללים, וצריך למצוא לכך פתרון".