פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכל כלול

      במקום להחרים את טורקיה וממשלתה, ישראל מקפידה לשתוק ולהתעלם מכל גילויי האלימות והטרור שמדינת ה"הכל כלול" מפגינה. רס"ן שילה אנקור לא מתכוון לשחזר את חשכת היהודי הגלותי

      אני מודה. לא הייתי בטורקיה. אם כי אני מכיר ויודע, ושמעתי שהכל כלול שם, גם השנאה. השנאה מפעפעת שם כבר כמה זמן מתחת לפני השטח ואנחנו בעיוורוננו הנהנתני, העדפנו ליהנות מתענוגות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בה הכסף קנה את הכל מבלי לשים לב, שאם רוצים שם משהו זה בעיקר את הכסף הישראלי ולא אותנו, הישראלים.

      שמעתי כמה ישראלים, שהולכים בימים האחרונים עם הראש ברצפה, כי ארדואן אמר שהיחסים לא יחזרו להיות כמו שהיו. אין חמאם, אין תה טורקי מהביל. באופן לא ברור, על גבול המסתורי, טורקיה מתנהגת בימים האחרונים כמעצמת על וישראל כקולוניה כבושה שלה.

      עומד ראש ממשלת טורקיה, מעל כל בימה, ונואם על העתיד הבלתי אפשרי עם ישראל ומאיים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי טורקיה לא תהסס להגיב. ובישראל, במקרה הטוב שותקים, מפחד שהיחסים יתדרדרו, ובמקרה הפחות טוב, מנסים לרצות את הפחה הטורקי. כן כן, ההיסטוריה חוזרת.

      אין לי הסבר טוב להתנהגות המתרפסת של ממשלת ישראל בימים אלה, לעומת ההשתלחויות חסרות הרסן של הטורקים ותגובותיהם האלימות והטרוריסטיות. היהודי המוכה והחבול, חוזר במלוא עוזו לבמת העולם, בתקווה שהפריץ וחבר מרעיו השיכורים, לא יכו בו, אם לא ירקוד עם הדב.

      השמאל מבזה את הציונות

      חלק מבעיית ההסברה של ישראל, החלה מאז פצח ראש ממשלת טורקיה ארדואן, בהשתלחויותיו אל מול ישראל, בעקבות המבצע בעזה. המשט ההיסטרי, שנשלח הישר מבית מדרשו, הוא מחיר ההבלגה של מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, שלא השכילה להבין שגם לדיבורים יש מחיר. ומדיבורים עוברים למעשים. במקום להתחיל ולהקצות את טורקיה מחמת מיאוס ותמיכתם בחמאס, אנו מתרגלים איתם תרגילים צבאיים, כתף אל כתף. בזמן שארדואן כבר מזמן מיקם את עצמו בצד השני, אנחנו לא רצינו להאמין שזה באמת קורה ועצמנו את עינינו, כי חבל לפספס את ה"הכל כלול" הטורקי והטוב.

      השנאה הקיימת היום בטורקיה היא פרי טיפוחיו של ארדואן והיא שהביאה למשט, לא ההיפך. שלא יטעה ויחשוב מישהו, שבעקבות תוצאות המשט, שונאים אותנו שם. זהו רק הטריגר לתחילת פסטיבל שנאת ישראל.

      במקום שמדינת ישראל תחרים את ארדואן וטורקיה על התבטאויותיו בכל התקופה, מאז "עופרת יצוקה", אנו במקרה הטוב נוזפים, אם בכלל, ומשתדלים בעיקר להתעלם. מי זאת טורקיה, שאנו כה נזהרים בכבודה? בנות ברית אמיתיות, לא מצהירות בזמן משבר שהיחסים לעולם לא ישבו להיות כפי שהיו.

      אבל המלחמה על ההסברה לא תלויה במה שהיה, אלא במה שיהיה ובמי שיהיה מתוחכם יותר. עוד לא מאוחר והמערכה על ההסברה לא נגמרה. הגיע הזמן להיות חדים וברורים ולהחזיר את השגריר להתייעצויות באופן מיידי, עד כדי ניתוק יחסים ביוזמת ישראל, ועל יד זה לשדר את המסר, שמדינת ישראל מצהירה בריש גלי, כי לא תהיה מוכנה להשלים עם התנהגותה של טורקיה, השולחת אל חופינו טרוריסטים במסווה של פעילי שלום ובתמיכת מדינה ומדינות פסבדו-ידידותיות. הגיע הזמן להוריד את המסווה מעל פני טורקיה ולומר לכל העולם מי הם באמת, תוך החרמתם ופרסום קלונם, כמו תמיכתם הגלויה בקבוצות הטרור וכמו גם, שואת הארמנים, שאותה הם מנסים להסתיר כבר שנים. איפה פעילי השלום המגוחכים, בהגנתם ותמיכתם בארמנים? צביעות כבר אמרנו?

      השמאל בישראל - שמרגע לרגע, הולך ומצטמק, עקב הימאסותו על הציבור, מבזה את אבות אבותיו, החלוצים הציונים, שהתהלכו בקומה זקופה בארץ, תוך הבנה, כי פה יש יהודי חדש, שהשאיר את פחד הגלות בגלות. השמאל בישראל מחזיר אותנו לגלות. ליהודי הגלותי, שהם עצמם ניסו לברוח ממנו, כדי ליצור משהו אחר. יש לי תחושה, שאם כבר גלות, יש כמה ישראלים שיעדיפו טורקיה – אחרי הכל, הכל כלול שם.

      "מי שגאל אותנו מעבדות לחירות, הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ, חברים כל ישראל ונאמר אמן".
      (מתוך תפילת "ברכת החודש" בשבת שלפני ראש חודש)

      * הכותב הוא מ"פ במיל' בגולני, איש חינוך וחבר הנהלת "רעננים".