חי שקלים

נעה ידלין, סופרת ועיתונאית, מטפלת בחתול רחוב ששמו יערה (כן, יערה), ובין לבין עסוקה בקידום ספרה האחרון "חיי מדף" שעוסק בעולם הברנז'ה הישראלי.

"אנחנו ביחד תשע שנים וחודש, מאפריל 2001. הוא החתול הזכר הראשון שמכונה יערה, כי לא ידענו אם הוא זכר או נקבה - והוא נשאר יערה לנצח. הוא חתול מאד בריא בנפשו, מלא בטחון עצמי כך שאין תסביכים, אם יש מי שחושב."

טוב, יש לא מעט גברים בארצנו שדבק בהם שנות של בנות (וזה הזמן שסיוון, אביטל או נטע ינפנפו). מנגד, אנחנו מכירים גם בנות בשם עופר או תומר. בקיצור, אנחנו מאוד בעד הג'נדר בלנדר.

"את שמה כפפת אפיה על היד, זו שמוציאים איתה דברים חמים. בגלל שהיא עבה אז לא מרגישים דרכה, ואז אפשר להדליק את החתול במין אטרף - להזיז את הידיים בתזזיתיות מצד לצד, להקפיץ ת'יד למעלה ולמטה, סתם להזיז את היד בין הטלפיים שלו. הוא גם נדלק רצח, ומתחיל להיכנס ברב רבו של היד, אבל את יכולה לספוג את זה כי את מוגנת ולחתול מהצד השני - יש לו את האושר של להתחרע. הבעיה היחידה היא שהם חיה כל כך מבריקה, עם אינטליגנציה כל כך חריגה, שאחרי כמה זמן, הם קולטים שיש יד עוד יותר אטרקטיבית ואז הלונה פארק נגמר. או שאת עוברת תאונה על המתקן."

"אה זה יש לי חופשי. אני בעלת חתול מוכה לגמרי."

"שאלה טובה...בספר הקודם שלי, אוסף הטורים הסאטירי "שאלות קשות לאללה: אתם שואלים- אלוהים משיב" אלוהים עונה לשאלות הקוראים, ומבחינתו נציגו עלי אדמות הוא חתול, שמככב בחצי מהספר.

ב"חיי מדף" מישהי נכנסת למישהו הביתה, כשהבחור לא נמצא שם כדי לחפש משהו, והיא ככה עוברת על כל הבית, ועל המקרר עד שהיא רואה גלויה שיש עליה חתול שחור ורטוב, שמשו אותו זה הרגע מהאמבטיה ונראה כמו סחבה. זו גלויה שיש לי על המקרר אז גנבתי אותה לתוך הספר. "