החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדחות את פגישתו עם הנשיא אובמה כדי לשוב במהרה לירושלים, מחייבת אותו, לאחר שהגיע לארץ והתעדכן במתרחש, להידרש בראש ובראשונה למבוכה האדירה השוררת בציבור.
ועל כן חייב נתניהו הסבר מלא, פומבי, על התוצאות הקשות של מבצע "רוחות שמיים", מבצע ההשתלטות על המשט הבינלאומי, המתגרה, לעבר חופי עזה.
ראש הממשלה צריך לדבר ישירות אל הציבור בישראל אשר ראשו שח ומורכן לנוכח תוצאות מבצע ההשתלטות על האונייה.
ללמוד מאובמה
עם כל הביקורת וחרף חילוקי הדעות סביב יחסו של הנשיא אובמה לישראל ולראש ממשלתה, הפעם ראוי ללמוד ממנו ואף לחקות משהו מנוהגיו של אובמה כלפי האזרחים האמריקנים: הנשיא אובמה מדבר ישירות אל העם. ראוי לשים לב לסיוריו המתוקשרים בחופי מדינת לואיזיאנה, פיסת היבשה הכי קרובה לאסדת הקידוח במפרץ מקסיקו, שממיטה בימים אלה את האסון הסביבתי הכבד ביותר על ארה"ב. בכך, אגב, נוהג אובמה כאחד מקודמיו, הנשיא לשעבר ביל קלינטון.
אכן, אובמה הוא גם פוליטיקאי שמבקש למזער נזקים פוליטיים לנשיאותו, אבל מעשהו זה ראוי לחיקוי.
נתניהו צריך לדבר אלינו, אזרחיו, גם כי די לנו בפרשנים, במומחים וב"מומחים" אשר מלהגים בכל שעות היממה. לכן יש לפנות את האולפנים לשעה קלה, ובמהרה, ולנאום לאומה, אומה המייחלת להסבר ללא תיווך מפי ראש ממשלתה.
בתוך כך, מוטב לממשלה ליטול את היוזמה לידיה ולפעול להקמת ועדת חקירה ישראלית.
הרי גם ראשי ממשלות בעולם מקרב ידידי ישראל דורשים לבדוק את העובדות, לחקור מה אירע שם.
אמנם הדברים נאמרו בלשון מנומסת, אבל אין להטיל ספק בכוונתם: חקירה היא בקשתם של ראשי ממשלות גרמניה, בריטניה ואיטליה, ואין לייחל לטובים ונוחים מהם, מבחינתה של ישראל. דרישה זו היא גם הגרעין הטמון בתגובותיהם למבצע, תגובות מתונות יחסית, של מזכ"ל האו"ם ושל הנשיא אובאמה.
היה צפוי כי במוקדם או במאוחר תחליט מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת חקירה מטעמה, כפי שקרה אתמול. וזה, להזכירנו, אותו גוף בינלאומי, צבוע ושקרי ככל שיהיה, שמינה את השופט גולדסטון לחקור את מבצע עופרת יצוקה.
על כן, כל מילה מיותרת. הקמת ועדת חקירה, ביוזמת ישראל, תרכך ולו באורח מסוים את התגובות הקשות בעולם, ותענה גם על בקשותיהם של ראשי ממשלות שקרובים לנתניהו בתפיסותיהם הרעיוניות.
מה גם שהחלטה על הקמת ועדת חקירה תהיה הקדמה טובה לפגישה שעוד תתקיים, במקום זו שנדחתה הפעם, עם הנשיא אובאמה. הרי בפגישה בבית הלבן, זו שתתקיים, יידון נתניהו עם הנשיא על נושאי הגרעין של ישראל ובשאלת התגרענותה של אירן. כלומר, נושאי ליבה לעתידה של מדינת ישראל. על כן ראוי להניח, לפני הפגישה הזו בבית הלבן, תשתית שאולי תשפר את רוח היחסים האישיים עם הנשיא אובמה, ואף עם ידידי ישראל בקונגרס, שגם חלקם, יש להניח, שרויים במבוכה. ישראל צריכה להניח בידיהם את אמצעי הסנגוריה על ישראל.
נכון כי שום צעד שייעשה לא ימנע מראש ממשלת טורקיה לדרדר את יחסיו עם ישראל: הוא החל בכך זמן רב לפני מבצע ההשתלטות, בהדקו את יחסי ארצו עם אירן ועם סוריה. עבור ארדואן זה כיוון שנעוץ בהחלטה אסטרטגית, ללא קשר למשט. אבל ועדה ישראלית לחקירת המבצע נדרשת לתיקון יחסי ישראל עם העולם וכדי לתת מענה כלשהו לתחושת המבוכה האופפת חלק ניכר מן האזרחים.
והדברים נכונים בייחוד במדינה שבה כל אזרח, כמעט, עקב השירות הצבאי, מרגיש שהוא מומחה צבאי, תוך התמחות ייחודית במודיעין.
כל השהיה בקבלת החלטה זו רק תאריך את משך ימי המבוכה בבית ואת רצף הגינויים מבחוץ שעוד יונחתו עלינו, ויצננו עוד יותר את יחסי ישראל עם העולם.