על פי הדיווחים, צה"ל התכונן למבצע ההשתלטות על המשט לעזה במשך שבועות. למסע הדוברות של רגע אחרי, כך נראה, לא התכוננו שם אפילו שניה אחת. יממה אחרי תחילת המלחמה התקשורתית, נראה כי רוב הפעילות ההסברתית של ישראל מנוהלת על ידי אזרחים פרטיים, ולא על ידי דוברות הצבא עצמו.
זה לא שלדובר צה"ל אין נוכחות ברשת דווקא יש, אבל היא מיושנת ולוקה בחוסר הבנה של המציאות ברשת כיום. ב-24 השעות האחרונות הועלו לערוץ הרשמי של דובר צה"ל ביוטיוב שמונה קטעים חדשים. הסרטונים, שמראים מנקודת המבט של המצלמות הצבאיות את ההשתלטות על הספינה הטורקית, את מה שנמצא על הספינות ואת ההורדה של הפעילים בנמל אשדוד, דווקא עברו עריכה מקצועית שמסייעת בהבנת הארוע ומחזקים את המסר המותקף שישראל מנסה להעביר. הבעיה היא עם הפצתם: רק סרטון אחד מבין השמונה הגיע לחשיפה מרשימה של יותר מ-350 אלף צפיות (נכון לרגעי כתיבת שורות אלה), כשהסרטון הבא אחריו מנסה לגרד את ה-160 אלף צפיות והאחרים מסתפקים בעשרות אלפי צפיות בלבד. הנתונים האלה אולי מרשימים כשמדובר על סרטונים בהם גולשים מצלמים את החתולים שלהם, אבל לא כשמדובר בתמונות בלעדיות מאירוע שמעסיק מיליוני אנשים ברחבי העולם.
בימים כתיקונם, ערוץ היוטיוב של דו"צ מצליח להרדים. הוא מתעדכן רק פעמים ספורות בחודש, וכולל לרוב סרטוני תדמית בנאליים, שאינם פופולריים במיוחד בקרב הגולשים, ורק חלק קטן מהם עובר את ה-10,000.
אז כמה תגובות יש לסרטונים? אפס. למעשה, בצה"ל אמנם משתמשים במדיה חברתית, אבל בכלל לא רוצים להיות חברותיים אי אפשר להגיב לסרטונים שמועלים לערוץ של דו"צ, לאחר שכל האייטמים נחסמו מראש להשארת תגובות.
גוגל לא בטוח שהוא מכיר את IDF
ומה קורה מחוץ ליוטיוב? ובכן, אם תחפשו את צירוף האותיות IDF בגוגל, התוצאה הראשונה היא של אגודת הסכרת הבינלאומית והשניה היא מאמר ויקיפדיה על צה"ל. נסיונות הדוברות של הצבא מתחילים בתוצאה הרביעית, שמביאה אותנו לאתר האנגלי של דו"צ.
האתר הזה, גם הוא פעיל מאוד ביממה האחרונה ומציג הן תמונות והן טקסטים שמעבירים את נקודת המבט של צה"ל על המשט. בצורה חכמה, מבחינה הסברתית לפחות, הדף הראשי משקף כעת הן את האלימות של אנשי המשט, הן את כלי הנשק שנמצאו על הספינות והן את התזכורת למצב המדיני בדמות ידיעה על פיגוע שסוכל.
באתר של דו"צ, בניגוד ליוטיוב, תוכלו למצוא פעילות הסברתית הרבה יותר מקיפה ומעודכנת גם בימים בהם אין משבר חמור ביחסים בין ישראל לבין כל העולם. הוא כתוב בשפה רהוטה, מסביר על מבנה צה"ל ופעילויותיו, ומשדר אמינות יחסית.
הצבא לא מצייץ, הוא רק מייבש
אולם באופן עקרוני, לא ניתן לבנות על כך שגולשים שמתנדנדים ביחסם לארועי המשט בעזה יחפשו תשובות ומסקנות באתר הרשמי של צבא הגנה לישראל. זה הרבה יותר רחוק ממה ש-99.9% יסכימו להקליק עליו.
הפעילות של צה"ל ברשת מיושנת, והדוגמה הטובה ביותר לכך היא חשבון הטוויטר של דו"צ. בחשבון הזה תוכלו לקבל קישורים לידיעות שמתפרסמות באתרים שונים ומידע יבש שהיחידה מעוניית לזרוק לחלל הרשת. כי זה כל מה שהם עושים, מעלים מידע. בצה"ל לא מעוניינים כיום ליזום שיחות ולעורר דיון, אלא רק לפזר סיסמאות ומידע יבש.
הגישה הפסיבית הזו לא מתאימה לעשור השני של המאה ה-21, לא כשיש כלים כמו טוויטר ופייסבוק ספק-רשמי-ספק-לא (בו צה"ל מסתפק ב-1,200 חברים, ומתהדר באינספור תגובות נאצה לכל סטטוס שהוא מפיץ). נכון לעכשיו, מעדיפים בצה"ל להשאיר את מלאכת ההסברה הקשה לגולשים פרטיים. חבל.
