פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשליש מבתי הספר בארץ אין מרחבים מוגנים

      שבוע לאחר תרגיל העורף הגדול ובוועדת החינוך של הכנסת התברר שכ-1,300 ביה"ס אינם עומדים בתקן לרעידות אדמה. הסיבה: התקציב לטיפול במבנים תקוע בין שני משרדי ממשלה

      בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת נודע כי בשליש מבתי הספר בישראל לא מוגדרים מרחבים מוגנים וכן ש-1,300 בתי ספר אינם עומדים בתקן של רעידות אדמה. הבירוקרטיה בין המשרדים לא מקלה על המצב כשמסתבר שגם תכנית ההדרכה לזמני חירום תקועה בשל חילוקי דעות בין שני משרדי ממשלה על מימון התוכנית.

      היערכות מערכת החינוך למצבי חירום הייתה במוקד הדיון בוועדה אליה הוזמן בין היתר ד"ר אבי שפירא, יו"ר הוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. לדבריו, תקציב בגובה 140 מיליוני שקלים יאפשר לטפל בכמה עשרות מבנים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה ביותר אולם בינתיים, המימון לתכנית ההדרכה תקוע בגלל בירוקרטיה תמוהה.

      מדובר בתקציב אשר אמור היה להיות מועבר כבר בשנת התקציב 2009, אולם הוא התקבל שבועיים לפני סוף השנה, דבר שלא אפשר להוציא מכרז לטיפול במבנים. הפתרון האולטימטיבי, לדבריו, הוא סוכך שיושב בפינת הכיתה, מעין מבנה פתוח, שהתלמידים מתרכזים תחתיו והוא אמור להגן עליהם בעת רעידת אדמה. סוכך כזה כבר הוקם ונוסה בבית ספר אחד בירושלים ויתרונו טמון בעלותו הנמוכה יחסית וגם בפרק הזמן הקצר הנדרש להקמתו.

      במסגרת הדיון שאל יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) כיצד 40 תלמידים יוכלו להצטופף בפינת הכיתה תחת סוכך אחד. בפנותו לנציגי מערכת הביטחון ניסה אורלב להבין מי הוא הגורם המוסמך להחליט אם מתקיימים לימודים במצבי חירום. לשאלה זו השיב לו סגן שר הביטחון, מתן וילנאי כי "זוהי החלטה דרמטית, ולכן במערכת הביטחון החלטנו כי מדובר יהיה בהחלטה של ראש הממשלה". עם זאת, אורלב העריך שלאור הצפיפות בחלק מבתי הספר "אפילו מתחת לשולחנות לא יישאר מקום לחלק מהתלמידים".