פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם ההשתלטות על המשט לעזה היתה חוקית?

      ההשתלטות על המשט לעזה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל העלתה את השאלה האם ניתן להגן על הפעולה מבחינה חוקית. מומחים מסבירים שיירוט הספינות כפוף לדין הבינלאומי

      העובדה שההשתלטות על המשט לעזה נעשתה לא במים הטריטוריאליים של ישראל העלתה את הסוגייה האם המהלך הזה אכן חוקי.

      מומחים למשפט בינלאומי מבהירים כי החוק מתיר לצבא לעלות על ספינות כדי למנוע מהן להפר מצור ימי. "פעולות שישראל מבצעת מחוץ לחופיה לרוב נחשבות כפעולות של הגנה עצמית", מסביר ראש המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית לשעבר, אל"מ (מיל') דניאל רייזנר. בשיחה עם וואלה! חדשות, הציג רייזנר את ההשתלטות על ספינת הנשק "קארין איי" כדוגמא לפעולה שחוסה תחת דוקטרינת ההגנה העצמית. "המקרה הזה מורכב יותר, כי ישראל הכריזה על 'בלוקאדה ימית' על עזה, שזה אחד האמצעים שמפעילות מדינות במצב עימות על מנת לחסום אספקת אמצעי לחימה לצד השני", הוא מסביר. "החוק הבינלאומי מתיר למנוע מספינות לפרוץ את המצור". באמצעי דומה נקטו ארה"ב בקובה, בריטניה במלחמת פוקלנד וכוחות הברית לפני המלחמה בעירק. פעולה כזאת ניתן לבצע מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה".

      לדבריו, ברגע שישראל החליטה לעצור את המשט בלב ים, "יש רק שתי דרכים לעצור ספינה שטה - לבקש שידוממו מנוע או לעלות על הסיפון", מסביר רייזנר. "אין דרך לחסום ספינה או פתרון קסם אחר. יש נוהל איך עוצרים ספינה - כורזים, מאירים עם אמצעי תאורה שונים וקשר, לאחר מכן מבצעים ירי לפני חרטום. בשלב הבא מותר לירות על הספינה כדי לעצור אותה. אני משוכנע שבחכמה בחרו לא לירות על ספינה אזרחית.

      "במקרה של המשט צריך לזכור שאנחנו נמצאים בעימות מזוין, לא במלחמה, עם החמאס. כאשר ישנו עימות מזוין יש אפשרות ליצור בלוקאדה ימית על גוף שמאיים עלינו", מוסיפה עירית קאהן, ראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בעבר. "ברגע שספינות מכריזות באופן ברור שהן רוצות לפרוץ את הבלוקאדה מותר למנוע את זה. מבחינה משפטית היינו מוכנים: קראנו להם ברמקולים לחזור בהן ואז ניסינו להשתלט כדי למנוע מהן לפרוץ את המצור. אני לא חושבת שמבחינה משפטית יש לנו בעיה".

      לחייל זכות להגן על עצמו

      רייזנר מבהיר שלחיילים גם זכות חוקית לפעול נגד האזרחים הזרים ששהו על הספינות. "כאשר אזרחים תוקפים חיילים, שמותר להם להיות שם, הכללים זהים לתקיפה במחסום או לפעולה ברצועת עזה. לחייל זכות להגן על עצמו, השאלה היא אם זה היה מידתי", הוא מוסיף שהחוק הישראלי גם מתיר להעמיד לדין את המפגינים שתקפו את החיילים. מנגד, קאהן לא בטוחה שניתן להחזיק במעצר את האזרחים הישראלים שנעצרו.

      גם קאהן סבורה שהשאלה המשפטית על הפרק היא המידתיות – "היחס בין התוצאה שאנחנו רוצים להגיע אליה לבין הכוח המושקע", כדבריה. "התוצאה היתה בלתי צפויה ובלתי רצויה. לא התכוונו להרוג, ולכן צריך לברר מה קרה. השאלה שמטרידה היא איך נתנהג באוניות הבאות. צריך להסיק מסקנות, כי אמנם התוצאה הושגה אבל המחיר היה מאוד גבוה".

      היא גם לא חוששת בשלב זה מפעולות משפטיות נגד ישראל. "למועצת הביטחון יש סמכות להפעיל סנקציות ולהעמיד לדין על פשעי מלחמה, מה שלדעתי לא קרה כאן. זה יכול לעלות לעצרת הכללית ולזכות לגינוי", היא אומרת. בכל זאת, היא מציאה שישראל תקים ועדת חקירה במהירות האפשרית כדי לקבוע מה קרה במהלך ההשתלטות. "מצבנו מאוד לא טוב, יכול להיות שוועדת חקירה שתוכיח מה היה תהיה לטובתנו, הרי ברור שלא התכוונו להרוג", היא אומרת.

      אמש כינס היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ישיבה בלשכתו בהשתתפות פרקליט המדינה, הפרקליט הצבאי הראשי, ובכירים נוספים במשרד המשפטים, הפרקליטות ומשטרת ישראל. בהודעה שפרסם משרד המשפטים נמסר כי בישיבה נדונו שאלות משפטיות דחופות הנוגעות לאירועי המשט ולטיפול באנשי האוניות. כמו כן נדונו תגובת המדינה לעתירות שכבר הוגשו לבג"ץ בנושא. במשרד המשפטים סירבו לפרט מעבר לכך.