פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקצר את הליך הכנת הבחינות

      בחינת בגרות עוברת יותר מעשר תחנות ובכל תחנה מעורבים בה כמה אנשים. בסך הכל, עשרות אנשים לוקחים חלק בכתיבתה. לכל בחינת בגרות ממנים חברי ועדת מקצוע, שתפקידם לערוך את הבחינה ולכתוב את התשובות לשאלות.

      מרגע שוועדת מקצוע מתמנה היא מחויבת לסודיות! חל איסור מוחלט על חברי הוועדה להוציא את חומר הבחינה לגורמים אחרים ואף להיוועץ בהם. כמו כן, הבחינה עוברת תרגום לשפות שונות והיא מועברת להדפסה במדפיס הממשלתי, משם היא מופצת לסניפי הדואר, ומחויבת להיות מוחזקת בסודיות עד ליום הבחינה. אז מגיע נציג מכל בית ספר לסניף הדואר ומושך בשם בית הספר את הבחינה.

      משרד החינוך לא טייח

      בפרשת בחינת הבגרות אחת מחברות הוועדה, שתפקידה להכין את בחינת הבגרות, הוציאה ככל הנראה את השאלות של הבחינה למורה. המורה הוציא את שאלות הבחינה לתלמידיו ומרגע זה הבחינה עברה נמכרה או נסחרה.

      מרגע שהדברים נחשפו, לשר החינוך היו שלוש חלופות: האחת להתעלם מן השמועות כי עוד טרם היתה תשתית עובדתית שנחקרה על ידי המשטרה. חלופה שנייה היתה לדחות את הבחינה למועד אחר, והחלופה השלישית היתה לקיים את הבחינה כמתוכנן ולהחליפה בבחינה חדשה. שר החינוך בחר ובצדק בחלופה השלישית.

      מהן המסקנות הנדרשות מהמקרה? 1. למצות את כל חומרת הדין עם הגורמים המעורבים בהדלפת החומר. 2. לרענן את נוהלי הסודיות בקרב מאות חברי ועדות מקצועות הבגרות. 3. לשקול אפשרות לקצר את הליך הכנת בחינת הבגרות באמצעות שימוש בטכנולוגיה ממוחשבת, כך שהמשרד יחבר את השאלונים ואלה יופצו ישירות לבתי הספר. 4. אם יתברר כי גם מבחנים קודמים הודלפו, משרד החינוך יבדוק את העניין בקרב אותם תלמידים שקיים אצלם פער גדול בין ציון המגן שקיבלו בבית הספר לבין מבחן הבגרות. במקומות אלה יעלה חשד שמא תשובות הבחינה הגיעו אל התלמידים. בסופו של דבר, משרד החינוך עמד על העיקרון המרכזי של טוהר הבחינות ולא טייח את הפרשה.

      הכותב שימש בעבר מנכ"ל משרד החינוך