צביעות גרעינית: צעד חמור של ארה"ב

מה יקרה בשנת 2012, שנת כינוסה של ועידת מדינות האזור שלנו, שתכליתה לכונן מזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני? גם זו החלטה של ועידת הסקר - הוועידה של המדינות החתומות על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני - שהתכנסה בניו יורק. החלטה אחרת קוראת לישראל להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני, החלטה שישראל מיהרה לדחות. אכן, אין לדעת מה יקרה בעוד שנתיים, ב?2012, כאשר מתאם מיוחד יפעל לדחוק בישראל להצטרף לאמנה. עד כאן, התחום הלא נודע.

בכל מה שכבר ידוע, אפשר להתבונן במה שאירע בסוף השבוע בוועידה כתקדים חמור ביחסי ישראל?ארה"ב. 189 מדינות, ובהן ארה"ב, קראו לישראל להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני. ארה"ב הצטרפה למדינות כמו קובה, ערב הסעודית ואירן.

בכל מה שכבר ידוע, אפשר להתבונן במה שאירע בסוף השבוע בוועידה כתקדים חמור ביחסי ישראל?ארה"ב. 189 מדינות, ובהן ארה"ב, קראו לישראל להצטרף לאמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני. ארה"ב הצטרפה למדינות כמו קובה, ערב הסעודית ואירן.

ואנו זוכרים כיצד, לא אחת, מצאו עצמם נציגים אמריקאים בוועידות בינלאומיות כשהם כמעט מבודדים - לפעמים יחד עם מיקרונזיה ואיי מרשל, ואולי גם עם אוסטרליה וקנדה - והתמודדו עם קשיים ושילמו מחירים, כדי להתייצב לצד ישראל. אבל זה היה שייך לממשלים אמריקאים קודמים. ונכון, גם מעצמת על כאמריקה איננה חשה בנוח כאשר היא מוצאת עצמה כמעט מבודדת, אבל היא ידעה לבלוע את הגלולה המרה (גם אם לא תמיד ידעה ישראל להוקיר את הצבעותיה של ארה"ב).

בסוף השבוע, התברר, הגיע הקץ לסידור "המוזר" הזה כאשר מעצמת העל מתייצבת לצידה של בעלת ברית. מי ששם לכך קץ הוא הנשיא אובמה. קשה להעריך מה יהיו ה"השלכות הגרעיניות", המעשיות, על ישראל ועל חימושה הגרעיני, אם זה מצוי ברשותה כפי שטוענים "מקורות זרים". אבל המשמעות המדינית, הדיפלומטית, היא ברורה: נציגיהן של 188 מדינות הבינו כי אפילו ארצות הברית נטשה באורח פומבי מאין כמותו, את בעלת בריתה, ישראל, ועוד בהצבעה על הנושא העדין אשר נוגע בעצב הרגיש ביותר, בעצם המשך הקיום של הבית השלישי.

אמנם אובמה, לאחר ההצבעה, הביע הסתייגות מאזכורה של ישראל, וישראל בלבד, בנוסח ההחלטה שאושר. אבל ארה"ב התעלמה מהפצרותיה של ישראל בטרם ההצבעה, ובפועל הצטרפה לקריאה לישראל להצטרף לאמנה. הפעם, וזו המשמעות התקדימית של ההחלטה, נטשה ארה"ב, באורח פומבי ומודע את בעלת בריתה. כל מבקשי רעתה של ישראל יכולים להבין כך את פשר ההצבעה של ארה"ב. ומה תהיה תגובתו של אזרח ישראלי כאשר ישמע שוב, אולי לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר, את אמירתו של אובמה בדבר "הברית הבלתי שבירה בין ארצות הברית לישראל"?

הדבר שונה לחלוטין ממצב שבו ארצות הברית, ביוזמתה, היתה פותחת בשיחות חשאיות עם ישראל בכל הנוגע לחתימה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. ייתכן שאפשר היה להגיע להבנות חשאיות, אבל אין לדעת. בכל מקרה, לעת עתה משלמת ישראל את המחיר של כהונת "נשיא אידיאולוגי" אשר חזון ההתפרקות העולמית מנשק גרעיני בוער בו. אולי הוא ישעיהו דגם 2010.
בכל מקרה, הצבעתה של ארה"ב תאפיל מחר על הפגישה בין בנימין נתניהו לברק אובמה (הפעם זה יהיה לעין המצלמות?).