מותר לאדם?

לאכול חיות זה מוסרי? עם השאלה הקשה הזו יצאנו לשאול ד"ר לפילסופיה, כדי שיתן לנו להרגיש טוב עם עצמנו. או שלא

  • צמחונות
עובד אלחליבי

האם בני אדם חשובים יותר מחיות? או שלבעלי החיים יש מעמד בעולם כמו לבני אדם? האם יש הצדקה מוסרית לאכילת בשר? ואיך אפשר להצדיק צמחונות וזכויות בעלי חיים מנקודת מבט פילוסופית? ד"ר יאיר שליין חוקר ומרצה ישראלי לפילוסופיה, מנסה לעזור לנו למצוא תשובות.

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה

יאיר, היחסים בין בני האדם לבעלי החיים מאוד בעייתיים. אנחנו צדים אותם, כולאים אותם, אוכלים אותם, מוחקים זנים שלמים. זה מאוד מטריד, שאנחנו משתמשים בכוח שלנו כלפי אוכלוסיה חלשה יותר. יש פילוסופים ש"נותנים גב" לבעלי החיים?

כן. שלמה המלך שואל בקהלת אם "מותר האדם מן הבהמה" וגם עונה: "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל. הכול הולך אל מקום אחד הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר. מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ"? [קהלת ג 19 – 22]. כלומר ההצדקה להרג חיות אינה המתבטלת אלא מוצגת בקו אחד עם הרג בני האדם: "כמות זה כן מות זה". הגישה הזו, המערערת על העמדה לפיה "מותר האדם מן הבהמה" עולה גם במחשבתן של כיתות פילוסופיות ומיסטיות כדוגמת הפיתגוראים, שסברו כי גלגול הנשמות מטיל עלינו איסור גורף להרוג בעלי חיים משום שהנפש אחת היא, בין בחתול בין באדם. יש לשים לב, שהנקודה העיקרית העולה משתי דוגמאות אלה היא כי לחיי האדם אין ערך עדיף על פני אלה של החיות.

ועדיין, אנחנו לא מרגישים בנוח לצוד בני אדם, לשרוף בני אדם או לאכול אותם

הקניבליזם הוא טאבו כמעט בכל החברות האנושיות, אבל יש חברות שבהן אכילת בשר אדם היא מקובלת. מאכלי בשר מקובלים בכל החברות האנושיות [כמעט]. ההרגל והנורמה החברתית הם אלה המשמשים בבסיס המחשבה המעדיפה את האדם על פני הבהמה .

יאיר, אנחנו נמצאים בתקופה קריטית לבעלי החיים, ארגוני זכויות אדם ובעלי חיים לוחצים על המחוקקים לתקן חוקים, שייטיבו עם בעלי החיים. אך לעיתים קרובות חברי הכנסת טוענים שהאינטרס של בני האדם עולה על האינטרסים של בעלי החיים, מה אפשר לענות להם?

ישנן שתי אסכולות עיקריות בפילוסופיה של המוסר, העמדה התועלתנית והעמדה הדאונטולוגית, ומשתי האסכולות עולה כי ניצול בעלי חיים למאכל או לשימוש כ"שפני ניסיונות " הם פעולות בלתי מוסריות. לפי הגישה הדאונטולוגית "האדם הוא התכלית" כלומר המעשה המוסרי הוא מעשה המכוון לטובת הזולת, ואיננו רואה בו אמצעי למימוש תכליות אגואיסטיות. מכאן שרצח או ניצול של הזולת כמובן אסור, אך יש שיאמרו כי בעלי חיים חסרים את היכולת האינטלקטואלית שיש לאדם ולכן מכיוון שהם עצמם אינם יצורים המסוגלים לחיות חיים מוסריים, הם אינם זכאים לקבל יחס מוסרי.

אז אם אין לי שכל, או שנולדתי מפגר, ואין לי יכולת אינטלקטואלית זה מוסרי להרוג אותי?

נראה שגם עבור הדאונטולוג רצח אדם הסובל מפיגור קשה איננו חמור פחות מרצח אדם בעל אינטליגנציה גבוהה. ולכן, גם עבור הדאונטלוג הקריטריון האינטלקטואלי איננו צריך להיות אבסולוטי וכשם שחברה מתוקנת צריכה לדאוג לבעלי הצרכים המיוחדים כך היא צריכה לדאוג גם לצרכיהם ורווחתם של בעלי החיים.

מה יאמר הפילוסוף התועלתן, כדי להצדיק צמחונות או להצדיק את התנגדות לניסויים בבעלי חיים?

העיקרון המנחה של העמדה התועלתנית הוא "מרב התועלת למרב האנשים". כלומר המבחן המוסרי לפעולות האנושיות מתבסס על כמה תועלת מביא מעשה מסויים. ערכה המוסרי של הפעולה עולה ככול שהיא מביאה תועלת למספר רב יותר של אנשים, גם אם היא כרוכה במחיר של סבל עבור המיעוט. השקלול של סבל מול תועלת הוא אכן בעייתי אך לענייננו, הרג של מאות חיות עבור פיתוח מוצר קוסמטי איננו נראה מוצדק לפי הגישה התועלתנית. ולפי קו חשיבה זה, גם אכילת חיות, אם היא נעשית רק לשם הנאה איננה מוסרית. הרי סך כול ההנאות של אוכלי הבשר איננו עולה על סך כול הסבל הנגרם לבעלי החיים מתעשיית מזון זו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully