בלוג מהמשט: נערכים למחר, המטרה - עזה

היום השלישי היה לא פחות עמוס מהיומיים הראשונים. סף ההתפעלות לא פחת, ההתעסקות בצד הארגוני, הלוגיסטי, התקשורתי, לא פחת, אמצעי התקשורת לא הרפו, כולל מסיבת עיתונאים שנכחו בה עשרות אמצעי תקשורת בינלאומיים, ערביים וטורקיים. שני מסרים עיקרים עלו במסיבה, שהמשט הוא משט הומניטרי ושלישראל אין כל זכות לעצור את המשט, או להפגין מולו אלימות צבאית . המסר השני היה שהמשלחת הינה משלחת בינלאומית, וכי כל פרובוקציה תהיה התגרות בכל 50 המדינות שמשתתפות במשט.

בשעה שבע בערב יצא לי בפעם הראשונה לראות את הספינה, לקראת ראיון בטלוויזיה הטורקית, מול הספינה היתה עמדת צילום שצילמה 10-12 ראיונות ביום, מכל הרשתות. הספינה עמדה לה בשקט עם הדגלים, נקיה ונראית בכושר טוב, מחכה בסבלנות, ובעלת "אישיות" עקשנית, -כך רציתי לראות אותה - ונרגעתי. אבל אני לא יודעת למה צוות האחזקה של הספינה, חשב שהוא מוסיף לרוגע שלי כאשר הם ציינו שהיו צריכים 3-4 חודשים לתקן אותה, ושמחוסר זמן הם תיקנו אותה בשבועיים! בכל מקרה, הספינה הזאת תיקח אותנו לעזה.

ההתעסקות בשאלה, מה ישראל תעשה, היתה התעסקות שולית. אבל אנחנו לא מזלזלים. הנושאים שהשתלטו על השיחות והדיבורים היו, הכיבוש, המשא ומתן ככלי הכי נוח לחיזוק הכיבוש, המעורבות העממית של האזור במה שמתרחש (להבדיל מהשלטונות), האטימות של ישראל והצורך שלה בהשתקת הביקורת הבינלאומית.

את קבוצת הנשים מכווית שארגנה את מסע התרומות לקניית אחת הספינות לא הצלחתי לפגוש, אפגוש אותם מחר.

היה מעניין אותי לשאול, מדוע הטורקים מתעסקים בעניין הפלסטיני, ואיך הם מתייחסים אליו, במיוחד נוכח, או בצל היחסים הטובים בין הממשלה הטורקית לבין ישראל. רציתי לדעת מה הטורקים אומרים. הם הדגישו שהעם בטורקיה תמיד עקב אחרי מה שמתרחש בירושלים ובגדה המערבית, אולם לאור היחסים "המיוחדים" בין הממשלה הטורקית לבין ישראל, הם לא יכלו להביע את דעתם, ולתרום בצורה אקטיבית –כמו המשט הזה למשל - למען המאבק הפלסטיני. הדבר מזכיר עמים אחרים יותר קרובים לפלסטינים, כלומר ישראל היא הנהנית הראשונה מחוסר הדמוקרטיה באזור.

מישהו הסביר לי, שהטורקים משכירים את הדירות שלהם לפלסטינים במחיר יותר זול מאשר לבני עמם. בכל השיחות, עלתה המלחמה על עזה כתפנית בדעת הקהל הטורקית. המלחמה הדגישה יותר את הכוחניות של ישראל. ייהוד ירושלים הוא גם נושא מכאיב לטורקים, והעניין אינו רק עניין של עיר קדושה למוסלמים, אלא עניין של התיישבות לא חוקית, ושל טיהור אתני לעם הפלסטיני. הם אמרו שבטורקיה יש מחלוקות פוליטיות אדירות בין הליברלים, השמאלנים, הדתיים, הטורקים והכורדים, אולם על דבר אחד יש הסכמה ברורה, הם נגד הציונות, נגד הכיבוש ונגד ההתנחלויות.

לבסוף, כולם שואלים את המשלחת הפלסטינית – 48 (זה הכינוי הידוע), מה הפתרון לסכסוך, והיה ברור לכולם כמו לי, כי המצב הקיים לא יכול להימשך, וכי אם אופציית שתי המדינות תמות ותיקבר, כפי שהדברים נראים היום, נשארת רק אופציה של מדינה דו-לאומית.

בינתיים, אנחנו מתכוננים למחר, ועזה היא המטרה.