(צילום: אמנסטי, עריכה: דורון שטיין, קריינות: רועי כ"ץ)
פשעי מלחמה בעזה, מגבלות שהוטלו על פלסטינים בגדה, פינויים בכוח, עינויים בחקירות ואי מתן זכויות לפליטים אלה כמה מהפרות זכויות האדם שביצעה ישראל בשנה החולפת, על פי הדו"ח השנתי של ארגון זכויות האדם הבינלאומי "אמנסטי". בארגון אף הביעו דאגה מהיחס לו זוכים ארגוני זכויות האדם בישראל בתקופה האחרונה.
הפרק בדו"ח שעוסק בישראל וברשות הפלסטינית נפתח בפשעי המלחמה שביצעה ישראל, לטענת הארגון, במהלך מבצע "עופרת יצוקה". אלה כוללים "מתקפות חסרות הבחנה ובלתי מידתיות נגד אזרחים", הרג צוותים רפואיים, שימוש בפלסטינים כמגנים אנושיים ושימוש בפצצות זרחן. על פי הדו"ח, בעקבות המעשים האלה נהרגו ב-22 ימי המבצע 1,380 פלסטינים, בהם 330 ילדים.
הדו"ח גם מאשים את ישראל בהטלת הגבלות על תנועת פלסטינים שפוגעות בגישה לשירותים חיוניים; הטלת מצור על עזה שהוביל למשבר הומניטארי; מניעת סיוע הומניטארי ויציאה מעזה לקבלת טיפול רפואי. עוד נטען כי ישראל אינה מספקת מספיק מים לתושבי הגדה ומפנה פלסטינים בכוח מביתם, במיוחד במזרח ירושלים.
הכאות ושלילת שינה
מערכת המשפט הצבאית סופגת גם היא ביקורת. מהדו"ח עולה כי בדצמבר הוחזקו 278 פלסטינים בבתי כלא ללא משפט או אישום. עם זאת מציין הדו"ח כי מדובר במחצית ממספר האסירים שהוחזקו כך בתחילת השנה שעברה.
הדו"ח מתאר גם חקירות ללא מפגש עם עורך דין, מניעת מפגש בין אסירים למשפחות ודיווחים לגבי עינויים מצד חוקרי שב"כ, שכוללים, בין השאר הכאות ושלילת שינה. מנגד, הארגון טוען ש"פטור מעונש נותר הנורמה" ביחס לכוחות הביטחון ומתנחלים שביצעו הפרות זכויות אדם. במקביל הארגון מפנה אצבע מאשימה לעבר חמאס והפלגים הפלסטינים האחרים על הירי המתמשך לעבר ישראל, שהוגדר "שרירותי וללא הבחנה".
בנוסף, אמנסטי מגנה את חמאס על כך שהוא מונע מהחייל החטוף גלעד שליט מפגש עם נציגי הצלב האדום או ביקורים של קרובי משפחתו. הארגון מאשים את חמאס והרשות הפלסטינית גם בפגיעה מתמשכת בפלסטינים עצמם, שכוללת הוצאות להורג של משתפי פעולה, הרג אזרחים במהלך עימותים מזוינים, עינויים של עצירים, פגיעה בחופש הביטוי, דיכוי נשים ועונש מוות.
טיפול כושל בפליטים
במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול במשרדי הארגון בתל אביב, ביקר מנכ"ל אמנסטי ישראל איתי אפשטיין את הטיפול בפליטים, נושא שהדו"ח עוסק בו בהרחבה בכל האזורים בעולם. "משרד הפנים נכשל כשל מתמשך בבקשות שמגישים פליטים, כשלון שנובע מהידיעה שאותם פליטים יזכו להכרה", אמר.
בארגון מודאגים מחוקים נגד הגירה, מהשבת פליטים שחייהם בסכנה לארץ מוצאם ומהתנאים בהם מוחזקים פליטים שנעצרו, בהם גם ילדים שמוחזקים במתקני כליאה.
אפשטיין ציין שבתקופה האחרונה ארגוני זכויות האדם בישראל זוכים להשמצות ולניסיון להצר את צעדיהם. הוא ציין לדוגמא את המערכת נגד "הקרן החדשה" ואתה הצעת החוק על הגבלת מימונם של ארגונים אלה.
אירן מובילה בהוצאות להורג
"גיבורה" נוספת של הדו"ח היא אירן, שבה הרשויות דיכאו באלימות את ההפגנות שליוו את הבחירות במדינה. "בינתיים נראה כי השלטונות האיראניים מתכוונים לכסות ולא לחקור האשמות בדבר אונס ועינויים אחרים של עצירים", נכתב בדו"ח.
הארגון גם קובע שאירן עומדת בראש הרשימה של מדינות האזור המשתמשות בעונש המוות, לפני עירק וערב הסעודית, כשברוב המקרים ההוצאות להורג בוצעו לאחר הליך משפטי שלא עומד באמות מידה בינלאומיות.
"גם ארה"ב פוגעת בזכויות אדם"
על מדינות המערב מוטחת ביקורת רבה בשל היחס שלהם לפליטים ומהגרי עבודה, שסובלים מאפליה ועוני, רדיפות מעצרים וגירוש. בנוסף ישנה ביקורת על המעורבות של מדינות אירופה בהסגרה ומעצרים חשאיים של חשודים בטרור, שביצע ה-CIA, תוך פגיעה בזכויות אדם. מדינות אירופה גם אינן ממהרות להעמיד לדין אנשי כוחות ביטחון שביצעו עבירות שונות במסגרת כוחות בינלאומיים, וכן אינן מספקות טיפול הולם לקורבנות עינויים והתעללויות.
ארה"ב, שבימי הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש התיימרה להפיץ את עקרונות הדמוקרטיה לעולם, ממשיכה לפגוע בזכויות האדם של העצורים במתקן הכליאה בגואנטנמו. גם אסירים אמריקאים רבים סובלים מפגיעה בזכויותיהם, כולל אחזקה ממושכת בבידוד ועד לאחרונה גם איזוק נשים במהלך לידה. ארה"ב גם ממשיכה להוביל בתחום ההוצאות להורג בעולם המערבי, שעמד השנה על 52.
הפרות זכויות שיטתית בעולם
הדו"ח מתעד הפרות זכויות אדם ב-159 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, וכולל דיווחים על עינויים והתעללויות ב-111 מדינות, מגבלות על חופש הביטוי בכ-100 מדינות ומשפטים לא הוגנים בלמעלה מ-55 מדינות. בארגון טוענים שהשנה החולפת היתה שנת מפנה בנושא צדק בינלאומי, אך בד בבד טוענים שגורמים פוליטיים, בעיקר הממשלות של המעצמות השונות, מובילים להתרחבות פערי הצדק בעולם. "דיכוי וחוסר צדק משגשגים בפערי הצדק העולמיים, ומיליוני אנשים נידונים לפגיעה בזכויות אדם, דיכוי ועוני", אומר ממלא מקום מזכ"ל אמנסטי הבינלאומי, קלאודיו קורדון.
הדו"ח כולל שורה ארוכה של הפרות זכויות אדם ברחבי העולם, שמבצעיהם אינם עומדים למשפט. בין השאר מציינים בארגון את העובדה שאף אחד לא נמצא אחראי למותם של לפחות 7,000 אזרחים במהלך הקרבות בין צבא סרי לנקה למורדים הטמילים. עוד הוזכרו הפרת זכויות שיטתית בצפון קוריאה, מיאנמאר וסין, התעללות במהגרים ברחבי אסיה, פינויים כפויים באפריקה, אלימות גוברת נגד נשים בדרום אמריקה, התגברות הטרור במדינות ערב ופגיעה במהגרים באירופה.
"חמאס פעל מקרב האוכלוסיה הפלסטינית"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל נשלח למבצע לאחר כשמונה שנים של הבלגה על ירי מתמשך של ארגוני הטרור ברצועת עזה לעבר ישובי ישראל ולאחר שיבוש קשה וממושך של שגרת החיים בדרום הארץ. במהלך הלחימה פעל חמאס בקרב האוכלוסיה הפלסטינית ובחסותה תוך שהוא עושה שימוש באוכלוסיה כב"מגן אנושי" והשתמש לצרכי הלחימה במסגדים, בתי ספר, בתי חולים ומוסדות ציבוריים. חרף סביבת הלחימה המורכבת אותה הכתיב חמאס, פעולותיו של צה"ל התבצעו, ככלל, בהתאם להוראות דיני הלחימה ונעשו מאמצים רבים על מנת להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בלחימה סבוכה, הרי שאין זה בלתי נמנע כי יפגעו בלתי מעורבים.
לטענת צה"ל, "מתוך מחויבות ערכית, מקצועית ומשפטית לחקר האמת תוחקרו ע"י צה"ל באופן סדור ויסודי היבטים ערכיים שונים הקשורים ללחימה ברצועת עזה, ובכלל זה תלונות אשר הוגשו ע"י ארגוני זכויות שונים, לרבות ארגון "אמנסטי". מהתחקירים עלה שהתרחשו מספר תקלות מבצעיות, כמו גם שנחשפו מספר מקרים בודדים בהם עלה חשד להפרת דיני המלחמה או לפגיעה ברוח צה"ל ומקרים אלה נחקרים על ידי המשטרה הצבאית החוקרת. במקרים בהם נמצאה חריגה מההוראות והנהלים ננקטו הליכים משמעתיים ובחלק מהמקרים אף הוגשו כתבי אישום. ואולם, ככלל, מספר המקרים שהתגלו עד עתה הוא קטן מאוד, בעיקר בהתייחס להיקף הכוחות שפעלו ולמתווה הלחימה אשר הוכתבו על ידי חמאס".
עוד מסביר הדובר כי "פעולות צה"ל באזור רצועת עזה, לרבות הסגר הימי וההגבלות במעברים, נובעים מהצורך בשמירה על בטחון תושבי מדינת ישראל מפני איום הטרור מהרצועה. כאשר אנו עדים באופן תדיר למאמצים רבים שעורכים ארגוני הטרור בעזה להעביר אמצעי לחימה ולהוציא פיגועי טרור מהרצועה. יחד עם זאת, מדינת ישראל וצה"ל עושים מאמצים רבים למנוע פגיעה באוכלוסיה האזרחית הבלתי מעורבת, ורואים חשיבות רבה בסיוע ההומניטרי ובשמירה על מרקם החיים ברצועה, כל עוד המציאות הביטחונית מאפשרת זאת. לצורך כך, אף מתקיים שיתוף פעולה וקשר רציף בין צה"ל לארגוני האו"ם והסיוע השונים".