פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ למדינה: למה נסלל כביש למאחז לא חוקי?

      נשיאת העליון הביעה פליאה נוכח סלילת כביש למאחז "היובל" שחוקיותו עדיין תלויה בהחלטת בית המשפט. המדינה טענה בדיון כי הכביש לא נבנה על אדמות פלסטיניות פרטיות

      "אם המאחז לא חוקי, ואנחנו יודעים שהוא לא חוקי ואם הקרקע היא פרטית, על סמך מה אפשר לסלול שם כביש בכלל?", כך אמרה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש במהלך דיון בעתירה שהגיש ארגון זכויות האדם "יש דין" בנוגע לסלילת כביש גישה בין ההתנחלות עלי למאחז "היובל" שלטענתם נסלל על קרקע פלסטינית פרטית.

      בחודש מאי אשתקד הוצא צו ביניים בעתירה שהוגשה כחודש לפני כן, המורה על הפסקת הבנייה בכביש, אלא שלדברי העותרים, בחודש יולי שלאחריו התגלתה הפרה של הצו. בנובמבר 2009 טענה המדינה כי חלק מהכביש נחרץ בכדי להוציאו מכלל שימוש.

      עורך הדין שלומי זכריה שייצג את העותרים אמר בדיון כי כבר בשנת 2005 הוצאו צווי הריסה לכביש שנבנה על אדמות הכפר הפלסטיני קריות, אולם דבר לא נעשה בנידון. במהלך הדיון תהתה השופטת אסתר חיות אם המדינה היא לא זו שסללה את הכביש האם חלה עליה החובה להרוס אותו. נציגת המדינה עו"ד הילה גורני אמרה בדיון שהמדינה אינה הורסת את קטע הכביש מפני שהדבר יפגע במתקנים צבאיים שהוצבו שם כדין. גורני הוסיפה שהכביש נבנה על אדמות סקר ולא על אדמות פרטיות.

      "המדינה במחדליה מאפשרת הפרה של צו ביהמ"ש"

      "העתירה עוסקת בכביש שנסלל על אדמות פרטיות ומחבר בין ההתנחלות עלי לבין מאחז הבלתי חוקי היובל", נמסר מ"יש דין", "הוא נסלל על קרקע פרטית – ובכך נמנעת גישה מתושבי הכפר הפלסטיני קריות לכ-1,500 דונם של אדמה חקלאית מעובדת".

      "בית המשפט אמר באופן חד משמעי כי התנהלות המדינה המאפשרת במחדליה הפרה של צו ביניים והשלמה של רשויות האכיפה עם הפרה זו היא מצב בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת, בדגש על העובדה כי מדובר באדמות פלסטיניות פרטיות", אמר בתגובה עו"ד שלומי זכריה מ"יש דין". "אנו מקווים שהמדינה תתעשת ותמלא אחר חובותיה בתחום אכיפת החוק, כמצופה ממדינה השואפת להצטייר כמדינת חוק".

      בתחילת החודש דחה בג"ץ את בקשת המדינה למחוק את עתירת "שלום עכשיו" להרוס מבנים בלתי חוקיים במאחזים חרשה והיובל בהם שוכנים בתיהם של הנופלים רס"ן אלירז פרץ ורס"ן רועי קליין. כמו כן, קבעה נשיאת העליון השופטת דורית ביניש כי הדיון בעתירה יתקיים בעוד ארבעה חודשים וחצי ולא שישה חודשים כפי שביקשה המדינה.