אני חייב להודות שלא שמעתי על אוסוולד רופאיזן (Oswald Rufeisen), או בשמו היותר מוכר "האח דניאל", לפני שקראתי בשנה שעברה את ספרה של הסופרת הרוסיה לודמילה אוליצקיה "דניאל שטיין המתרגם". סיפורו המרתק של האיש אינו מוכר דיו בארץ, למרות שהיה ראוי ללא כל ספק שייחרט בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
אוסוולד רופאיזן האדם, גיבור מלחמה היהודי, ניצול שואה שהתנצר והפך לכומר, עמד בשנות ה-60 בישראל במרכזה של הפרשה שהיתה לאחת המרכזיות והשליליות בעיצובה העצמית של האומה הישראלית.
האח דניאל נולד ב-1922 בפולין. בצעירותו השתתף בפעילות ציונית ולמד עברית. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בשטח כבוש על ידי הנאצים. רופאייזן התחזה לגרמני ושימש כמתרגם לכוחות המשטרה המקומית בעיר מיר שבבלארוס. אוסוולד הצעיר גילה אומץ רב והציל כ-300 יהודים בגטו המקומי בכך שהזהיר אותם מפני ההשמדה הקרבה ואף סייע בהוצאתם מהגטו. כאשר זהותו נחשפה, מצא רופאיזן מקלט במנזר מקומי שם גילה עניין בנצרות, מה שהוביל בסופו של דבר לטבילתו והפיכתו לכומר קתולי.
אדם מיוחד היה האח דניאל. למרות היותו כומר נוצרי, המשיך להגדיר את עצמו כיהודי ציוני ולכן ויתר על אזרחותו הפולנית ועלה לישראל. פקידים ישראלים נדהמו ממראה הכומר הציוני המגיע בשערי המדינה וסירבו להעניק לו אזרחות ישראלית. הממסד הכיר את פועלו של האיש בתקופת המלחמה ועדיין לא נענה לבקשת העולה המוזר. רופאיזן, שכניסתו לא נאסרה, התיישב בישראל והתעקש להתאזרח על פי חוק השבות. הוא דחה בשאט נפש כל הצעה חליפית ועתר נגד המדינה לבג"ץ. למרות התקווה שתלה בשופטים הישראלים, הפסיד האח דניאל ועתירתו נדחתה ברוב קולות ההרכב.
האבסורד שמאפשר לשקר
בג"ץ רופאיזן יצר תקדים של פסיקה חילונית בשאלה הנצחית "מיהו יהודי?". הרי ברור שמבחינת הרבנות ואף מבחינתו האח דניאל היה ונשאר יהודי. בעקבות הפסדו נאלץ רופאיזן לקבל אזרחותו מכוח תושבותו ולהשלים עם רישום "לא ידוע" בסעיף הלאום בתעודת זהות. הוא אף המשיך להתגורר בישראל עד יום מותו ב-1998.
עם סיום הדיון בבג"ץ רופאיזן, בוצע גם תיקון בחוק השבות על פיו נאסרה עליה לישראל של היהודים שהמירו את דתם. בלי להיכנס כעת לוויכוח האם צדקו שופטי בג"ץ בתיקו של אח דניאל ולא לדון בנימוקיהם, אספר לכם מה התיקון לחוק השבות שהזכרתי לעיל עולל לכמה אנשים תמימים מאז תחילת שנות ה-90: כשנסגרו שערי ארצות הברית בסוף שנות השמונים החלו המוני יהודי רוסיה לממש את זכותם לעלות לישראל, זכות שקודם לכן הם המירו בקלות יחסית בוויזות אמריקאיות. תחילה לא פעלו בברית המועצות נציגויות ישראל רבות, ובינינו, הפקידים לא ממש דקדקו כל, או כמעט כל מי שהצהיר על יהדותו והציג מסמכים רלוונטיים, קיבל את אשרת הכניסה המיוחלת. אתם בטח זוכרים את התקופה בה הגיעו לכאן מאות אלפי אנשים ביום. עם הזמן הזרם האנושי הידלדל, נציגויות ישראליות נפתחו בכל ערי המחוז ברוסיה והעבודה הפכה ליותר מסודרת. ותאמינו או לא, היו כמה זכאי עליה, יהודים על פי הלכה שבבואם להגיש בקשת עליה עשו טעות מרה שמנעה את עלייתם לישראל. אנשים שמעולם לא שמעו על אוסוולד רופאיזן, נדרשו למלא באחד הטפסים את הדת אליה הם משתייכים. בלי להסס היהודים האלה הצהירו שדתם היא נצרות. בעקבות כך עלייתם לישראל נאסרה. אני יודע, שהיו לפני המקרה הזה ואף אחריו מאות אם לא אלפי יהודים כשרים שהתנצרו, שפשוט ידעו שאת הפרט הפיקנטי הזה עליהם להסתיר ובדרך זאת לחסוך מעצמם בעיות ואי הבנות מיותרות. האנשים האלה, שהם יהודים כשרים מבחינת ישראל חיים בתוכנו היום ואף אחד כמובן לא רודף אותם בגין אמונתם.
שימו לב לאבסורד שנוצר. כתוצאה מתיקון של חוק השבות שבוצע בעקבות פסיקת רופאיזן, נמנעה כניסתם לישראל של לא מעט אנשים תמימים ואמינים. להבדיל רבים אחרים שידעו איפה לשקר הצליחו להיכנס לישראל וחיים בה. מצד אחד עלייתו של יהודי שהתנצר ומצהיר על כך נאסרת, מצד שני מי שיודע מה ואיפה לומר מגיע לכאן ללא כל בעיה. כמו כן, יהודי חילוני ולא שומר מצוות רשאי להביא לישראל את בני משפחתו הלא יהודיים, שדתם מין הסתם היא נצרות. די ברור שהסיטואציה כפי שאני מתאר היא סיטואציה מטופשת לחלוטין ויש כאן הפליה ברורה על רקע דתי. ואני כבר לא מדבר על כך שהמדינה הציונית מעודדת שקר סיטונאי. אני משוכנע שהתיקון הגזעני לחוק השבות שנכנס לתוקף בעקבות פסיקת רופאיזן לפני 40 שנה, ולפיו נאסרת עלייתו לישראל של יהודי שהתנצר, חייב להתבטל מיד.