לכל מי שיכול להתעלם מהריח

מחוץ לרוב מוחץ של בעלי כלבים, חתולים ודגים יש כמה טיפוסים איזוטרים הבוחרים שלא להיכנע לרוח הכלל ולגדל בעלי חיים מגוונים יותר. אני לא אומר שלגדל כלב או חתול זה לא שווה חלילה, אך היכן הם בעלי הכנריות, הסוסים והחמוסים? כן. חמוסים. איפה ישנם עוד אנשים המגדלים חמוס אשר היה כערבות הבוכיות? אז זהו, שמסתבר שיש. בחולון נמצאה משפחה אשר בנוסף לכלב מגדלת גם חמוס. שלושת האחים, לירז עינב ושקד, כונסו לראיון קצר שיסביר איך בכלל מגלים את החיה הלא פופולרית והריחנית הזו ומה עושים כדי לשכנע את ההורים שחיה טורפת זה בדיוק מה שהם צריכים?

לירז: כאדם איזוטרי, הייתי מנוי במגזין העוסק בבעלי חיים וקראתי כתבה על גידול חמוסים. זה נשמע לי מעניין, ורציתי חיה מעניינת ומיוחדת. קנינו את "וניל" החמוס באתר יד שנייה בגיל חמישה חודשים, וכבר שנתיים שאנחנו איתו.

כמובן שהבעיה הראשונית הייתה לשכנע את אמא שלנו להכניס חמוס לבית. החמוס הוא חיה טורפת שמסוגלת לנשוך ואחת הבעיות העיקריות שלה היא הסרחון הטוטאלי שהיא מפיצה באופן תמידי ורגיל. ברגעי פחד היא מפיצה ריח מיוחד שמילים לא תכלנה לתאר. כדאי גם לציין שהחמוס הוא בן דוד רחוק של הבואש.

כן, הוא ניסה לברוח כבר כמה פעמים ופעם אחת הוא ממש נעלם לנו. מבחינתי הוא לא מנסה לברוח אלא רק בעל נפש סקרנית ומשתוקק לחקור את העולם.

עינב: רצינו לתלות שלטים בסגנון "אבד חמוס" ברחובות אך נתקלנו בבעיה טכנית- לא היה לנו שום צילום של וניל. לכן, הדפסנו תצלום של חמוס דומה אחר שמצאנו בגוגל ותלינו תמונות שלו ברחוב. יומיים לאחר שתלינו את המודעות פקידה מהתיאטרון שלידנו הודיעה לנו שהיא מצאה אותו ישן על הבמה. תמיד ידעתי שלוניל יש נטייה אמנותית.

הפקידה לקחה אותו לביתה ושמה אותו בחצר שלה למשך הלילה, והוא ברח שוב. אחי לירז הלך לאיזור לחפש אותו ולאחר שלא מצא- תלה עוד שלטים. באותו לילה התקשר אלינו אדם בשם דניאל ואמר שהוא רואה חבורת חתולים עוקבת אחרי וניל, וככה מצאנו אותו.

לירז: מדובר בחיה שישנה בין 16 ל18 שעות ביממה ככה שהרבה צורך בתעסוקה אין לה.

שקד: זאת חיה סקרנית ואפשר לשחק איתה כמעט עם כל דבר. מצד אחד אפשר לשחק איתה כמו עם כלב, ומצד שני היא מתכרבלת כמו חתול. קצת כמו היתרונות משני הצדדים.

עינב: פעם בשיעור דרמה ביקשו שנעשה חיקוי של חיות. כמובן שוניל הווה לי השראה. אז עשיתי חיקוי של חמוס... וקיבלתי נכשל.

לירז: למי שיש את האנרגיות ואסתטיקה איננה בראש מעייניו, ובמקרה הוא גם הוא תתרן- לאדם כזה אני מאד ממליץ לגדל חמוס.

וכמה טיפים מאיתנו - חשוב מאד ללמוד על גידול חמוסים לפני שמגדלים אחד כיוון שזאת חיה רגישה שקל מאד לפגוע בה. צריך לדואג למשל שהחמוס לא יאכל חפצים קטנים. שלא ישבו עליו בטעות חלילה. כמו כן, החמוס הוא חיה חורפית ואסור לתת לה להיחשף לחום רב, מה שיוצר בעיה באקלים כמו שלנו.

ממש לא מומלץ להרבות את החמוסים אצלכם בבית- דבר כזה עלול לגרום למוות של אחד מהחמוסים. כמו כן החמוס היא איננה חיה המתאימה לילדים קטנים אלא לאנשים אחראים מעל גיל המצוות שאוהבים חמוסים ויודעים איך לטפל בהם. בהצלחה!