הטעויות שלנו: מה הטעם בחרמות ונידויים?

חלפו ימים מאז שנמנע מפרופ' נועם חומסקי לעבור במעבר אלנבי כדי להרצות באוניברסיטת ביר זית, והשמיים לא נפלו. ישראל לא סולקה מן ה?OECD ושום מדינה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים איתנו. מישהו יכול לומר: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אבל לאן בדיוק נוסעת השיירה? כל מעשה איוולת שכזה, שבו אנשים מפורסמים (ומפורסמים פחות) מנועים מלהיכנס לישראל או לגדה, בלי שום קשר לסכנות ביטחוניות, מציג את ישראל המתגאה, ובצדק, בהיותה המדינה הדמוקרטית היחידה באזור, כמדינה המשתמשת באמצעים בלתי דמוקרטיים כדי להרחיק ממנה מבקרי משטר. במצב שבו אנו מאבדים כל יום מאהדת דעת הקהל העולמית גם במדינות שהיו בעבר ידידותיות לישראל, גורמות החלטות חסרות פשר שכאלה נזק מתמשך לישראל, ואת מחירו אנו עלולים לשלם במקום הפחות צפוי ובזמן הפחות נוח.

ישראל היא מדינת ריבונות. אנו שולטים במעברי הירדן, ואם נשקפת סכנה ביטחונית מפלוני או מאלמוני, רשאי הגורם המוסמך במדינה (אגב, מי זה בדיוק? שר הפנים? המינהל האזרחי?) למנוע את כניסתו. אבל במצב כזה, בעיקר אם מדובר ביהודי בן 81, פרופסור, הנחשב לגדול הבלשנים בתבל, אשר ספריו נמצאים בכל חנות ספרים המכבדת את עצמה בעולם, ואשר - לו רצה בכך - היה מקבל אזרחות ישראלית ללא שהיות מכוח חוק השבות, חייבת ישראל להסביר מדוע התקבלה ההחלטה.

אם נפלה טעות (אולי משום שגם הש"ג פועל לפי רוח המפקד), צריך להודות בכך, להתנצל ולהציע לחומסקי לשוב ולהגיע.

אם לא היתה זו טעות, ומדינת ישראל הגיעה למסקנה שנשקפת סכנה מכך שהפרופסור יתסיס את הסטודנטים ויוליכם לאינתיפאדה השלישית או לגל אלימות אחר, חייבת המדינה לומר זאת בקול רם. נכון שהעוינים לישראל לא ישתכנעו מכך, אבל לאוהביה יהיה במה להיאחז ולהסביר. מכיוון שלא נעשה דבר לשום כיוון, נותרה דחייתו של חומסקי בגדר החלטה קפקאית ושרירותית.

חומסקי אינו ליברל, איש שמאל, המתנגד להתנחלויות ותומך בפתרון שתי המדינות. גם אם כבלשן הוא איש מדע מעמיק, הרי בכתביו המדיניים הוא - בעיניי - פרופ' אדוארד סעיד לעניים. פשטני, עוין לישראל ולעצם היווצרותה, ומאמין גדול בתורת הקונספירציה. כותב השורות האלה חייב - למען הגילוי הנאות - להודות כי הוא אחד מ"כוכבי" ספריו של חומסקי. הוא משוכנע שיזמתי את תהליך אוסלו כדי להמשיך את הכיבוש וההתנחלות באמצעים אחרים, שבהבנות בין מחמוד עבאס (אבו מאזן) לביני פשוט "סידרתי" אותו, ושתפקידי בחיים הוא לשמש "השוטר הטוב" של משטר נוגש.

מילא. מותר לו לחשוב כך ומותר לו לכתוב כך. לא הוא יהיה זה שימנע את הסכם השלום בינינו לבין הפלשתינים אם בשני הצדדים יהיו מנהיגים אמיצים דיים. מניעת הופעתו בביר זית וההתייחסות הישראלית הרשמית לכך לאחר מעשה היתה טעות שהעניקה לו יחסי ציבור בחינם, והמון מילים בתקשורת האלקטרונית והכתובה. כולל המאמר הזה.