הרפורמה בבריאות הנפש תקועה: בתום דיונים ארוכים וסוערים ברפורמה הצפויה בבריאות הנפש, שהתקיימו בסוף השבוע בבית החולים שיבא בתל השומר, עדיין אין הכרעה בנושא. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שנכח בכנס המיוחד, אמר לוואלה! חדשות, כי "תהיה הכרעה בנושא תוך שבועיים".
ליצמן הסביר, כי "הנושא מורכב מאוד ואף נציג ממשלתי לא רצה לגעת בנושא הכאוב הזה 15 שנה מאז שנחקק חוק בריאות ממלכתי, ואף שר בריאות לא התעסק בזה. אני מתכוון להכריע בתוך פחות משבועיים". לדברי סגן השר, נזק כבד נגרם למערכת הבריאות הנפשית כיוון שלא טיפלו בבריאות הנפש, כפי שצויין בדו"ח מבקר המדינה שהוגש לפני כשבועיים. הבעיות המפורטות בדו"ח כוללות זמני המתנה ארוכים לטיפולים במרפאות, בעיות בתשתית של מערך בריאות הנפש, ומסגרות שיקום לקויות.
ליצמן הבהיר את עמדתו בעניין אפשרות ההפרטה של מערך בריאות הנפש, ואמר: "בביקור פתע שעשיתי בבית חולים אברבנאל, אחד הדברים שאמרתי הוא שאני לא מתכוון למכור אותו - לא משנה מה, אני לא מוכר, למרות כל השמועות. צריך להבין שמי שנמצא בבית חולים לפגועי נפש הוא בן אדם ולא חיה".
הרפורמה בבריאות הנפש מבקשת להעביר את מלוא האחריות הביטוחית על שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לידי קופות החולים. האחריות אמורה לכלול גם את האשפוזים הפסיכיאטריים. בדו"ח מבקר המדינה צוין, כי "בעקבות התנגדויות הקופות, עד מועד סיום הביקורת לא הועברה האחריות." משרד הבריאות השיב, כי האחריות לא הועברה בגלל החלטה ממשלתית שמתעכבת יותר מעשור: "לא התנגדות הקופות מעכבת את העברת האחריות. בשלב זה טרם הוחלט על המשך הדרך בדרג המיניסטריאלי".
"אסון לבריאות הנפש"
את הדיון ברפורמה ניהל ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות החדש, שאמור להתחיל בתפקידו בחודש יוני. גמזו הסביר לוואלה! חדשות, בראיון ראשון מאז התמנה לתפקיד, מדוע הוא מצדד ברפורמה: "אני תומך נלהב של הרפורמה. המערכת צריכה שינוי מהותי ועתה יש לנו הזדמנות עם סגן שר שנחוש להכריע". גמזו, ששימש עד מינויו כמנהל בית החולים הכללי של המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), הוא מומחה לרפואת נשים ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
גמזו התייחס לכנס, הראשון מסוגו, שנערך על בריאות הנפש שהיה פתוח לקהל הרחב וגם למי שביקש להביע את דעתו: "כל הדעות הושמעו היום. היה לי חשוב להציג את כל מגוון הדעות". גמזו משוכנע שתהיה הכרעה בקרוב: "רוב הכוחות שיש היום במערכת הבריאות הם בעד הרפורמה. גם אני בעד הרפורמה. אני מאמין שההחלטות הנכונות ייעשו במהרה", סיכם גמזו.
פרופסור מוטקה שני, עוזר שר הבריאות בנושא רפורמת בריאות הנפש, תומך בתוכנית ודוחף ליישומה. לדבריו, הרפורמה אמורה להביא לטיפול יעיל ולשילוב של מטופלי הנפש בקהילות המקומיות, זאת במקום אשפוזם במוסדות או בתי חולים פסיכיאטריים. "רופא המשפחה שלך שיודע את מצבך הרפואי יכול להחליט אם אתה זקוק לטיפול נפשי, הוא גם ידע בדיוק איזה תרופות לתת לך ולשלוח אותך למי שצריך. המטרה להחזיר את בריאות הנפש לקופת החולים. מול המצב הקיים, המדינה לא יודעת לתת שירותים", הסביר שני.
במהלך הדיון נערכה הפגנה על ידי עשרות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמתנגדים בחריפות לרפורמה. יוזמת ההפגנה, חנה שטרום, יו"ר הפורום המקצועי של הפסיכולוגים הקליניים הסבירה, כי "הרפורמה הזאת תהיה אסון לבריאות הנפש בישראל. מצב מערכת בריאות הנפש לא טוב היום, כי במשרד הבריאות הייתה מדיניות של יובש. ייבשו אותנו ולא נתנו ונותנים לנו תקציבים הולמים". לדבריה המחלוקת היא קודם כל מקצועית. "כל הפסיכולוגים הקליניים בבריאות הנפש והעובדים הסוציאליים, וגם הפסיכיאטרים שעובדים בתוך הקהילה, מתנגדים מקצועית. הגשנו עצומה של כאלף עובדים שמתנגדים."
שטרום טוענת שהרפורמה תגרום נזקים כבדים מאד, ובסופו של דבר להפרטה של כל מה שקשור לבריאות הנפש: "במקום אדם שפונה עם מצוקה מסוימת, יש "אבחנות". חולי נפש - 30 פגישות, פוסט-טראומה - כך וכך פגישות. אין ברפורמה הזו את האדם, אין את האינטליגנציה שלו, את המשפחה שלו, את הסביבה שלו. זה כאילו שהיו אומרים שאם אתה חולה לב, זאת ההקצבה שלך ואסור לך לשבור חס וחלילה את היד, כי אתה לא זכאי לשני דברים. אם יש לך יותר מבעיה אחת, אתה לא זכאי לקבל את הטיפול. חוץ מזה, יש אוכלוסיות שלמות שלא יהיו זכאיות לטיפול", אמרה שטרום.