ייאוש אירופי: האכזבה מהיורו וסכנת הלאומנות

נהג המונית שחיכה לי בטרמינל הוא צעיר בן 34 ממוצא טורקי שחי בווינה מגיל 14. בדרך ללב העיר התפתחה בינינו שיחה. שאלתי אם יש משהו שהוא מתגעגע אליו במיוחד. אני מצפה שיתרפק על געגועיו למולדתו, והוא עונה: אני מתגעגע לשילינג.

השילינג היה המטבע האוסטרי עד שאוסטריה התקבלה לאיחוד האירופי והחליפה את השילינג ביורו. וכאן פצח הנהג במונולוג של קובלנה על היורו, שאותו האשים בכל תלאות החיים. מאז הנהיגו את היורו, טען, הכל התייקר. האבטלה גברה, וקשה וקשה וקשה.

בהמשך תהה מדוע הארצות העשירות באירופה הסכימו להכניס לאיחוד את המדינות הכושלות והנחשלות - וכאן מנה, כמובן, את יוון, את רומניה, את הונגריה ואת שאר ארצות מזרח אירופה שלדעתו גוררות את אוסטריה, גרמניה וצרפת לאסון כלכלי. למה נתנו לרמאים ולבטלנים האלה להצטרף לאיחוד, תמה במרירות, ואז סיכם: אני מתגעגע לשילינג.

שאלתי אם האיחוד האירופי יחזיק מעמד, והוא ענה: תלוי אם הנפילה של היורו תיעצר בשפל שאליו הגיע. אם היורו ימשיך ליפול בגלל המדינות המפגרות, האיחוד יתפרק. רוב האנשים מתפרנסים בקושי, ולא יוכלו לסחוב על הגב את הארצות החלשות.

בשיחה לילית עם המארחים שלי, היא מנהלת תיאטרון והוא ארכיטקט, הם מנסחים את אותם הדברים קצת אחרת. מנהלת התיאטרון רואה את המצב בדאגה רבה. היא חוששת מפני חזרה ללאומנות הישנה ששררה באירופה במחצית הראשונה של המאה שעברה. שאלתי אם ביטחונם באיחוד האירופי התערער.

הארכיטקט אישר: האכזבה מהאיחוד עלולה להתפתח לתנועה שתעלה באוב רעיונות גזעניים וישנים. הסכנה היא ששוב ידברו על השוני המהותי בין העמים הצפוניים, החרוצים, האחראיים ובעלי מוסר העבודה הגבוה לבין העמים הדרומיים והמזרחיים בעלי מוסר העבודה הנמוך. אלה יצטיירו כמנצלים את האיחוד כדי ליהנות, כטפילים, מחיים טובים.

אני מספר להם על שיחתי עם נהג המונית, ובני שיחי מאשרים שהאווירה היא של תסכול ואכזבה מהאיחוד וממה שהיורו עשה לחיים של רוב האנשים שמתפרנסים מעבודה. הדבר יוצר קרקע נוחה להופעתן של תנועות בדלניות לאומניות שיבנו את עצמן על הגעגועים לשילינג האוסטרי, למארק הגרמני ולפרנק הצרפתי.

אם זה יקרה, טוען הארכיטקט, ייתכן שתתעורר דרישה לסגור את הגבולות בפני זרם מהגרי העבודה מארצות מזרח אירופה. הזרם הזה הציף את שוק העבודה בארצות המערב והצפון והוא יניב גל של נוסטלגיה מסוכנת למדינות הישנות והטובות לכאורה. זה יגרום לחיזוק משטרות הגבולות שיצטרכו להיות חזקות מכפי שהיו לפני האיחוד, וזאת משום שכיום הגבולות פרוצים ולמעשה לא קיימים. רק השד יודע לאן התפתחות כזאת עלולה לדרדר את אירופה, סיכם בדאגה.

עד שזה יקרה, אנחנו מוזגים עוד שוט של ויסקי היילנד פארק בן שש עשרה שנה. בינתיים זו תרופה מצוינת במצב הנוכחי של האיחוד והיורו המתרסק.