פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבחן חומסקי - בושה ישראלית

      נועם חומסקי הוא אמנם אנטי ציוני מובהק, אך ההחלטה לאסור את כניסתו לישראל היא פגיעה אנושה בצביון הדמוקרטי של המדינה. אנשי האגודה לזכויות האזרח בישראל על החלטות אטומות, אכזריות ומטומטמות

      נעם חומסקי אינו אזרח ישראלי. הוא אינו מהגר עבודה, קורבן מדיניות "הדלת המסתובבת", ששילם דמי תיווך מופקעים כדי לעבוד כאן. הוא אינו בן זוג של אזרחית ישראלית, אינו מבקש מקלט ואינו זקוק לסיוע הומניטרי. ובכל זאת, מניעת כניסתו לישראל היא צעד בלתי-דמוקרטי שפוגע בזכויות האדם.

      עושים פשלה - ומתנערים מאחריות

      פרופסור חומסקי מוכר בעולם בזכות מחקריו האקדמיים פורצי הדרך בתחום הבלשנות, ואולי לא פחות מכך, בשל הביקורת הפוליטית החריפה שלו נגד ממשלות. ישראל משמשת לא אחת מטרה לחיצי הביקורת החריפה שלו, אבל כך גם ארצות הברית, מדינתו. אם היה מורשה להרצות בפני הסטודנטים מביר זית, יש להניח כי הדברים היו נופלים על אוזניים קשובות. כך או כך, קשה להאמין שהסטודנטים הפלסטינים זקוקים לחומסקי כדי לגבש דעה על ישראל.

      במשרד הפנים ניסו להתנער הבוקר, אולי לאחר שהבינו שהסאה הוגדשה, ושמניעת כניסתו של אינטלקטואל יהודי אמריקאי קשיש ובעל שם גוררת ביקורת קשה מבית ומחוץ .ההחלטה למנוע את כניסתו של פרופסור נעם חומסקי, מסרו שם, היתה "החלטה עצמאית של האחראית על מעברי הגבול". הפקידה החליטה וננזפה, הוסיפו.

      לא, זו אינה הפקידה. זו ההתנהלות השגרתית, שמאפשרת לפקידים לקבל מדי יום מאות החלטות אטומות, אכזריות ומטומטמות. זו התפיסה המעוותת של החוק, ולפיה מדיניות ההגירה והכניסה לישראל מתחילה ונגמרת בהחלטות של פקידים. זו ההנחייה שלא נכתבה, אשר מורה לעכב במעברי הגבול כל מבקר ממוצא ערבי, כל פעיל זכויות אדם, כל עובד של ארגון בין-לאומי, כל עיתונאי, ובעצם כל מי ש"סתם" מעצבן - ואם מתחשק, לגרש.

      זו לא מדינה דמוקרטית

      הטוקבקיסטים נזעקו להגן על ההחלטה. "גם בארצות הברית לא היו נותנים למי שמעליב את המדינה להיכנס!", ו"משרד הפנים שומר על הכבוד!". לא נכון, חברה, ואתה טועה, ידידי. באף מדינה דמוקרטית לא עומד בשער אדם שבוחן נימוסין והליכות. מונעים את כניסתם של מי שחשודים בכך שהם מסכנים את בטחון המדינה, או שיש חשש שיפרו את תנאי האשרה. במעברי גבול במדינות דמוקרטיות מתקבלות המון החלטות שרירותיות, אבל אף אחת מהן אינה מבוססת על כך שיש למנוע כניסת אנשים "מעצבנים". בסין הטוטליטרית, לעומת זאת, זה בהחלט אפשרי. שם לא מכניסים את מי שמגנה את כיבוש טיבט משום שלדידם, זוהי פגיעה ב"רגשותיו של העם", כאילו מיליארד בני אדם הם מקשה אחת של רגשות.

      חומסקי לא נשא עמו חומרי חבלה, אלא את עמדותיו. משרד הפנים אינו יכול לנהוג כקומיסר, ולא הוא יחליט – לא עבורנו, ולא עבור הפלסטינים שתלויים במעברי הגבול שלנו – אילו עמדות ראויות להישמע. חופש הביטוי אינו רק הזכות להתבטא, אלא גם הזכות להיחשף לדעות, ואפילו לדעות מקוממות ומרגיזות. זוהי זכותנו, וזכותם של הפלסטינים, שיכנס. ההחלטה למנוע את כניסתו לישראל לא שללה את חופש הביטוי רק ממנו, אלא מכולנו.

      * עודד פלר הוא ראש תחום הגירה ומעמד אזרחי באגודה לזכויות האזרח בישראל. נירית מוסקוביץ' היא דוברת האגודה לזכויות האזרח בישראל.