פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישראל צריכה עוד בגין

      היום לפני 33 שנה התבצע מהפך היסטורי, כשישראל בחרה במנחם בגין להנהיג אותה. ח"כ אופיר אקוניס סוקר את גדולתו של האיש וממשיך לקוות למנהיגים שכמותו

      לא רבים הם התאריכים שנצרבים בתודעה הלאומית של עם או של מדינה. בתולדותיה של מדינת ישראל זכורים בראש ובראשונה ה' באייר תש"ח, יום הכרזת המדינה, או 6 ביוני, יום פרוץ מלחמת ששת הימים שבה שבנו לירושלים, ליהודה ושומרון ולגולן. וישנם תאריכים נוספים: 17 במאי 1977- היום בו נפל דבר בישראל. לאחר 29 שנים באופוזיציה ושמונה מערכות בחירות רצופות שבהן הפסיד- קיבל מנחם בגין, יו"ר הליכוד, מנדט חד וברור להנהיג את ישראל. בדרך אחרת, בתפיסה אחרת, בסגנון אחר. ישראל רצתה שינוי.

      והיא קיבלה אותו בגדול. הליכוד ניצח וזכה ב-43 מנדטים, המערך התרסק ל-32. היום, נראים המספרים האלה דמיונים כמעט. בגין העמיד ארבעה יסודות חדשים במרכז מדיניות ממשלת הליכוד:
      אקטיביזם בטחוני לצד חתירה לשלום אמת, מאבק לחברה טובה יותר- לא מתנשאת ולא מזלזלת, וגאווה יהודית מול אומות העולם, ללא התבטלות.

      מכה ומלטף

      בגין הוביל את המו"מ עם מצרים, רק כאשר הצד השני- בראשות סאדאת אזר אומץ, התייצב לפני מיליוני מצרים ואמר "לא עוד מלחמה!". האם מישהו רואה את אבו מאזן או את סאלם פיאד עושים זאת היום מול הפלסטינים? או את באשר אסד מול הסורים? רק אחר כך חתם בגין על סוף הסכסוך בין ישראל לבין
      מצרים ואמר בכנסת "טובים ייסוריי השלום ממכאובי המלחמה".

      ביד שניה, בגין לא היסס להכות במי שאיים על ישראל: אי אפשר שלא להתרגש מהחלטתו להשמיד את "אוסיראק", הכור הגרעיני בעירק, ערב חג השבועות תשמ"א, או להכות בעוצמה במחבלי אש"ף בדרום לבנון ב"מבצע ליטני".

      המהפכה החברתית שלו היתה החשובה מכולן. עדות שלמות וקבוצות אחרות בציבוריות הישראלית, שנדחקו לשוליה של החברה במשך 30 שנה כמעט, הרימו בזכותו את ראשן וזקפו אותו בגאווה. אצלו לא היתה "ישראל הראשונה" ו"ישראל שניה"- כולם היו בניו. לא בכדי הוא ייסד את מפעל שיקום השכונות ב-1978 שנקטע רק ב-2008, על ידי ממשלת קדימה, וחובה שיחודש בהקדם.

      וכמובן, הסגנון החדש. הגאווה היהודית וזקיפות הקומה. גם מול ארה"ב שינה את גישת קודמיו. בביקורו הראשון בבית הלבן פתח את דבריו בעברית: "באתי מארץ ציון וירושלים, כדובר של עם עתיק". אחר כך המשיך מול הנשיא קרטר שרצה בחלוקת ירושלים: "לעולם לא נריב, אבל נוכל להסכים שלא להסכים זה עם זה". וברוח זו אמר על ירושלים: "לאמריקנים יש את WASHINGTON DC לנו יש את JERUSALEM DC, דיוויד'ס קפיטל". כאשר ידיד אמת של ישראל, הנשיא רייגן, השעה את מזכר ההבנה של שיתוף הפעולה האסטרטגי בתגובה לחוק הגולן, זימן רה"מ את שגריר ארה"ב והבהיר לו: "ישראל אינה מדינת וסאלים ואינה רפובליקת בננות של ארה"ב".

      לא בכדי, מתגעגעים ישראלים רבים כל כך למנהיג הענק הזה.
      17 במאי הוא תאריך מכונן בתולדות המדינה. ככל שתמשיך מורשתו של מנחם בגין- כך תהיה לנו ישראל טובה יותר.

      * הכותב הוא ח"כ בסיעת הליכוד ויו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. זכה ב-2002 בפרס מנחם בגין על עבודתו "מוסר וריאליזם בפוליטיקה הישראלית".