בית המשפט העליון מתח אתמול (שני) ביקורת על משרד החינוך, זאת במסגרת עתירה שהגישו עובדי מדינה אשר עשו את תאריהם האקדמיים בחו"ל אך בקשתם לקבל הכרה בארץ, נענתה בשלילה. העותרים משתייכים לקבוצה של עובדים המשמשים כבעלי תפקידים בתחום החינוך במקומות עבודתם והחלו את לימודיהם לתואר שלישי בשנת 1999 באוניברסיטאות מוכרות בהונגריה וברוסיה.
שיטת הלימוד של אותם עובדי ציבור הייתה כ"לימוד מרחוק" ועד 2003 סיימו העותרים את התואר והגישו, כמקובל, בקשות להכרה בתואר שעשו למשרד החינוך. הבקשות הוגשו לשם דירוגם בשכר ובקידום המקצועי. על פי העתירה, עובדי הציבור לא ידעו כי באותן שנים הליך אישורי ההכרה בתארים מחו"ל עדיין לא הוסדר ולפיכך ההכרה בתואר האקדמי שעשו נמצא בהקפאה.
בעתירתם טענו כי העיכוב באישור התואר פוגע בזכויותיהם להעלאה בשכר ולשוויון עם יתר העובדים בעלי אותו תואר אשר מועסקים איתם במקום עבודתם וסיימו את לימודיהם האקדמיים באוניברסיטאות ומכללות בארץ. לדבריהם, הם פעלו על בסיס המצב שהיה נהוג לפני שהחלו את לימודיהם בחו"ל כאשר באותו הזמן הייתה הכרה על תואריהם בכפוף למספר תנאים אותם מילאו.
"הופלינו לרעה ביחס לבוגרים אחרים שסיימו את לימודיהם יחד איתנו אך הגישו את בקשות האישור מספר חודשים מוקדם יותר", אמרו העותרים והפנו אצבע מאשימה כלפי משרד החינוך אשר מבקש לחסוך על חשבון השיפור בשכרם כפי שנובע כתוצאה מההכרה בתואר.
"המשרד לא התנהל כראוי"
לפני מספר חודשים הודיע משרד החינוך כי אינו מתנגד שמי שהחל את הלימודים לפני מועד ההקפאה בהכרת התואר יזכה בהטבות והשכר, אולם הודעה זו לא סיפקה את העותרים, אשר טענו כי אי ההכרה בתואר ימנע מהם להתמודד במכרזים המוצעים במסגרת עבודתם.
טענה זו נתמכה בסופו של דבר גם אתמול בבית המשפט העליון כאשר השופט חנן מלצר הסכים עם העובדה שהעותרים נפגעו מהמדיניות של משרד החינוך ואף הופלו ביחס לעמיתיהם. "המשרד לא התנהל כראוי במהלך הדרך", קבע השופט מלצר, אך ריכך את עמדתו באומרו שלקראת סיום ההליך ירדו פקידי המשרד "מהעץ עליו נתלו" והיו נכונים לשנות את עמדתם. במקביל הורה מלצר למשרד לאשר את התואר של מרבית קבוצת העובדים ולהכיר בו באופן מלא כך שיזכו בהטבות המגיעות להם בעקבות זאת.