המבקר: צפיפות בחדרי המיון, רפואה לעשירים

(באדיבות הערוץ הראשון)

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהרים (שלישי) מותח ביקורת חריפה על תפקוד משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים הפועלות בארץ. המבקר התריע מפני מצב בו הטיפול הרפואי הופך לטיפול "לעשירים בלבד", על העומס במרכזי הרפואה הדחופה על בריחת המוחות בתחום וכן על הקושי של המערכת להתמודד עם טיפול במחלות נפש.

מבחינת עלויות השירות הרפואי עבור המבוטחים, המבקר בדק את נושא ההסדרים הכלכליים בין קופות חולים לבתי החולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים. על פי חוק בריאות ממלכתי, נדרשות הקופות לספק שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות לתושבים הרשומים על פי שיקול דעת מקצועי ובאיכות סבירה. המבקר גילה כי מבוטחי הקופות הרוצים לבחור מרכז רפואי מסוים לצורך קבלת טיפול רפואי, קרי ניתוח או בדיקה מסוימת, מוגבלים בבחירתם על ידי הקופה ולדבריו למשרדו הגיעו מאות תלונות של מבוטחים.

המבקר מדגיש כי בעלי אמצעים לא יהססו לפנות לרפואה פרטית כל עוד הקופות מגבילות את הטיפול במבוטח. "הסדרי הבחירה הנהוגים כיום מקנים לקופות החולים חופש בחירה כמעט מוחלט בקביעת נותני השירותים למבוטחיהן, מה שמוביל בין השאר לחיזוק הרפואה הפרטית על חשבון הציבורית, סביר שמבוטח בעל אמצעים הנתקל בהגבלות בבחירת נותן שירותים יפנה לרפואה הפרטית".

מבחינת עומס העבודה ממנו סובלים מרכזי הרפואה הדחופה (מלר"ד – חדרי המיון בעבר), קובע המבקר כי תכנונם לקוי והם אינם מותאמים לצורכי החולים והצוות המטפל. המבקר ציין כי ברבים מהמקרים אין צוות רפואי מיומן וגם אופן הנפקת מכתבי שחרור בכמה מהמוסדות הוא חובבני. בחדרי המיון בכלל מוסדות הבריאות בארץ יש 1,115 מיטות, מהן כ-1,000 עמדות בבתי חולים כלליים. מספר הפניות למרכזי הרפואה הדחופה הוא עצום בכל קנה מידה, כ-2.5 מיליון בשנה. ההוצאה הציבורית על טיפול רפואי היא למעלה ממיליארד שקלים בשנה. המבקר מדגיש כי משרד הבריאות לא מצא עדיין את הדרכים להקל על העומס בטיפול הפונים, למרות ועדות וסקרים שבדקו את הנושא.

לדברי המבקר, בעקבות העומס נוצרה אלימות מצד מטופלים או משפחותיהם ובמערכת הבריאות לא השכילו להתמודדות בבעיה זו. על פי דו"ח המבקר, מספר מקרי האלימות במלר"ד עומד ביחס ישיר לעומס שבו. למרות פרסום המלצות ועדה לבחינת סוגיית האלימות במוסדות הבריאות ולמציאת דרכי התמודדות עם התופעה, בדו"ח נכתב : "חוזרי מנכ"ל שהנחו את בתי החולים, בין היתר, להציב שוטרים לאבטחת המלר"דים, ליזום פעולות חינוך והשתלמויות של הצוות בנושא ולהפעיל מערך תיעוד על אלימות בבתי החולים. חלק מההנחיות האלה לא יושמו, ובכלל זה לא שולבו שוטרים באבטחת המלר"דים".

בנושא הקניין הרוחני והקשור להמצאות, מחקרים ופטנטים שהפיקו גופים ממשלתיים וציבוריים, נטען כי המדינה אינה מנצלת כראוי את התחום, ובעיקר את השלכותיו על הכלכלה. בדיקת המבקר העלתה עוד כ-200 מקרים אפשריים שבהם לכאורה היה אפשר לרשום פטנט או להגיש בקשה לרישום פטנט מחוץ אך המדינה לא דאגה לזאת קיים חשש שעל ידי כך נפגעו זכויות המדינה. המבקר פסק חד משמעית כי "נגרמים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון".

המבקר מתריע עם זאת שהמדינה לא פעלה להגן על התוצרים שנוצרו והפיקו במערכת הבריאות הממשלתית. "חילוקי דעות בין משרדי האוצר והבריאות מנעו את הסדרת הנושא. אין זה סביר ואין זה ראוי ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ כבר קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר בגין תוצרי הידע שפיתחו, הנהוגות בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמן במערכת הבריאות הממשלתית".

המבקר טען עוד כי מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודד עם מחלות נפש. על פי תחזיות של ארגון הבריאות העולמי, ציבור גדול סובל ועלול לסבול ממצוקה נפשית. על מערכת הבריאות העולמית להיערך כראוי כדי להקל ולתת טיפול ומענה הולם. אולם המציאות שהעלתה הביקורת מעידה שבארץ אין היערכות ראויה למצב זה.

בכל הקשור לנושא שיקום נכי נפש בקהילה, המבקר קובע כי מערכת הבריאות בארץ כשלה. מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש אינן נותנות פתרון הולם ומספק לאילו שסובלים ממצוקה נפשית ופגועי נפש רבים, נכתב. על מנת לקבל טיפול הם נאלצים להמתין זמן רב והדבר פוגע קשות במיוחד בילדים חולים. על שיקום נכי הנפש בקהילה מציין המבקר כי במשרד הבריאות לא השתחררו מסבך הבירוקרטיה ועוד לא תוקנו הליקויים בעניין החוק. "בעיות העולות בעקבות הרכב ועדות השיקום, תדירות העיון בתכנית השיקום, הגדלת מספר מתאמי הטיפול, עדכון נהלים למסגרות ועריכת מחקרים", נכתב בדו"ח. המבקר מציין גם את הקלות הבלתי נסבלת לאשפוזם שלא לצורך של עשרות פגועי נפש מבוגרים ילדים בשל מחסור במוסדות טיפוליים .

משרד הבריאות פרסם תגובה ארוכה ומפורטת לדברים הקשים של המבקר. אילו הן עיקרי תגובת המשרד:

בנוגע לקניין הרוחני נמסר ממשרד הבריאות: "בחלק מהוועדות והצוותים לא שותפו כלל נציגי משרד הבריאות ובאחרות התעלמו מעמדתם. בהמשך, הובאה בפני הממשלה הצעת החלטה, שמתעלמת מהמחלוקות ומהקשיים, כאילו בעצם קבלתה של ההחלטה על-ידי הממשלה, ניתן לפתור את מה שלא נפתר בעבודת מטה מסודרת, זאת תוך שימוש ב"חוק ההסדרים", שמתאפיין בהעדר דיון ענייני מפורט ומלא. באופן זה נוצר מצב של החלטות ממשלה שלמעשה בלתי אפשרי לבצען וליישמן והתוצאות והמשך הפעילות היו בהתאם."

בנוגע לעומס במלר"דים: "המשרד מודע לעומס הקיים ואף בחוזר החורף של האגף למינהל הרפואה נקבעו מצבים שבהם מאושר להוסיף רופאים ואחיות נוספים למשמרת. תוספות אלה דורשות הקצאת שיא כוח אדם ותקציב, גם אם אלה יוקצו לא מובטח כי ימצאו רופאים ואחיות לאיוש. משרד הבריאות יזם הוספה של תורן בכיר במקצועות המיון בכול בתי החולים – אך הדיון עם הסתדרות הרפואית , קופ"ח כללית, האוצר והנציבות לא עלה יפה בשל מחלוקת של תשלום".

בנוגע לאלימות בבית החולים נמסר ממשרד הבריאות: "בעקבות פעולות רבות שהתמקדו במניעת אלימות בחדרי מיון, תוך השקעת אמצעים, יישום ההנחיות מחוזרי מנכ"ל והכשרת המאבטחים, סיכום נתוני אלימות 2009 מצביעים על ירידה של 20% בהיקף האירועים בחדרי המיון לעומת שנים קודמות . מאבטחים במיון בבתיה"ח קיבלו סמכויות גם מתוקף חוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור. בחודשים האחרונים מתבצעת פעולה לשינוי חקיקה והוספת סמכויות שיאפשרו התערבות גם במקרים של אלימות מילולית. הצבת שוטרים בחדרי המיון לא תמומש עקב העלות הגבוהה הכרוכה בכך .

בנוגע לחוסר מקצועיות של רופאים ואחיות במלר"ד נמסר ממשרד הבריאות: "במלר"ד תמיד יש רופא שהינו מומחה או בוגר שלב א', שקיבל היתר להיות הרופא הבכיר במיון. יש קושי באיוש מומחים בכל המקצועות 24 שעות ביממה במשך 7 ימים, אך הפיתרון של רופא כמעט בכיר וכונן בכיר נותן מענה טוב למרבית החולים המבקרים במיון. ברור שבאירועים מיוחדים, או אירועים רבי נפגעים, מתכנסים במלר"ד כלל הרופאים הבכירים בכל המקצועות הרלבנטיים. נבנה כלי בקרה בנושא תמהיל צוות והכשרת אחיות בתחום רפואה דחופה .הבקרה מתוכננת להתבצע בחודש אפריל 2010".

בנוגע להתמודדות משרד הבריאות עם נפגעי הנפש נמסר: "בהתייחסותנו הקודמת הועברו לידי מבקר המדינה נתונים, המצביעים כי לא צומצמו התקציבים למרפאות הקהילה אלא ההיפך, נוספו כ-100 משרות מתקציב טכנולוגיות להרחבת השרות הקהילתי". משרד הבריאות מודה בליקויים, אך אינו משדר אופטימיות, לדבריו. בתגובת המשרד נמסר כי "העיכוב בטיפול בשל תורים ארוכים אכן אינו מטיב עם המטופלים. סקר על רשימות המתנה במרפאות ממשלתיות הושלם באפריל 2007. בגין סוגיות רפואיות-משפטיות לא ניתן לתעד בבסיס נתונים ממוחשב ממתינים לטיפול. מסיבה זו מידע על רשימות המתנה אינו ניתן לאיסוף באופן זמין. בשל כך אכן אין נתונים על חומרת הבעיות של הפונים והממתינים"

בנוגע למבנים הרעועים נאמר במשרד כי "אכן המצב המתואר על ידי המבקר נכון. מצב זה קיים במשרדים נוספים במשרד הבריאות, לצערנו. בשלב זה במבנה הנכחי אין פתרון למצוקה זו. משרד הבריאות עוסק בתכנון והעברה למבנה חדש, שתהיה בעוד כשנתיים וחצי". בנוגע לאשפוזים: "יש לזכור כי עלות הטיפול באשפוז יקרה לאין שיעור מעלות הטיפול בקהילה ולכן חלק האשפוז בתקציב גדול מחלקו במספר המטופלים."

בנוגע להסדרים כלכליים בין קופות חולים לבתי החולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים אמרו במשרד הבריאות כי "הפחתת המחירים של השירותים האמבולטוריים והעלאת מחיריהם של חלק משירותי האשפוז היא תחילתו של תהליך תמחור שירותי הליבה. בימים אלה, החל המשרד בהקמת צוותים משותפים למשרדי הבריאות והאוצר, נציגי הקופות ונציגי בתיה"ח, שיעסקו בתמחור שירותי הליבה".