אמנם נציגים של צבא סוריה הכחישו את אספקת הסקאדים לחיזבאללה, אך על פי התייחסותה של ארה"ב לאירוע ועל פי העובדה שנסראללה לא מכחיש בקולו כי אין בידי אנשיו סקאדים - קיים חשד סביר שיש בידי חיזבאללה נשק שכזה. כלומר, טילים היכולים לכסות כמעט את כל שטחה של מדינת ישראל עם ראש במשקל של טון חומר נפץ.
משמעות הימצאותם של טילים כבדים כתוספת לארסנל הקיים בחיזבאללה אינה גדולה. גם בלעדיהם יש לארגון יכולת פגיעה ברוב חלקי המדינה, ויחסית לכמות הטילים מסוגים אחרים שבידי חיזבאללה - לא נראה שכמה טילי סקאד ישנו את המאזן (זאת אף שהם יוצאי דופן במשקל הראש הקרבי שלהם). מבחינת הנזק הפוטנציאלי, חמורה יותר העברתם של טילים אחרים, מתוצרת סוריה, לחיזבאללה. אמנם טילים אלה נושאים מחצית משקל הראש של הסקאד, אך הם, ככל הידוע, מדויקים הרבה יותר ולכן יכולים לשמש, למשל, לנטרולם של שדות תעופה או מפקדות.
לכן לא נכון לראות בסקאדים לב הבעיה הניצבת בפני ישראל, על אף חשיבותם הסמלית והיותם מעין הוכחה לברית המחברת את סוריה עם חיזבאללה. המשמעות של אספקת סקאדים בהקשר הסורי היא פוליטית בעיקרה. היא מצביעה על נכונות סורית לתת בידי חיזבאללה כלים עצמאיים בעלי יכולות מרחיקות לכת, ובמידה רבה להעניק לארגון יכולת לפעול על פי שיקוליו ושיקולי אירן, גם באופן שיסכן את סוריה. עתה צריך לעקוב אחרי האפשרות שיספקו לחיזבאללה גם נשק נ"מ מתקדם, דבר שיש למנוע אותו, ולו גם בכוח, בבחינת התקפה מקדימה.
בהיבט הצבאי משתלבים טילי הסקאד במאמץ שמנהל חיזבאללה לבניית כוחו מעבר לזה שעמד לרשותו ב?2006. המאמץ הזה הוגבל בעקבות פריסת כוחות או"ם גדולים בקו המגע עם ישראל, שם לא הוקמו מחדש מוצבי חיזבאללה, אך בה בעת הוא גם הואץ, תחת מטריית האו"ם וללא מעורבותו המרסנת, בכפרים שבדרום לבנון ובמרחב שמצפון לליטני.
כישלונו של האו"ם
כישלונו של האו"ם בולט עוד יותר בכך שאין הוא מצליח לצמצם ולו במעט את הברחת הנשק מאירן ואת העברתו הגלויה מסוריה. מה שנדמה היה לחלק מקברניטי המדינה ב?2006 כהחלטה 1701 המיטיבה עם ישראל - היה לרועץ. ההחלטה בעצם משמשת עלה תאנה עבור הקהילה הבינלאומית להסתרת ערוותה בכל הקשור לחוסר המעש מול התחמשות חיזבאללה. התוצאה היא הגברת איום יכולת האש בכל הטווחים מול ישראל, תוך כדי העצמת היכולת להתאים את החימוש למטרות השונות ולפגוע בהן במדויק.
לישראל עדיין אין כלל המערכות הנדרשות לנטרול הרקטות - עשרות אלפי רקטות עד קוטר 122 מ"מ ואלפי רקטות כבדות יותר - מתוצרת אירן וסוריה. "כיפת ברזל" עודנה בתחילת דרכה, והמערכת הנוספת, האמורה לסגור את הפער בינה לבין "החץ", טרם מוכנה.
אם צה"ל ייקלע לעימות בלבנון, הוא יהיה חייב לכבוש שטחים נרחבים כדי להרחיק את אש רקטות ה?122 מ"מ (היכולות להגיע לטווח של 40 ק"מ) ובה בעת לנהל מבצע קשה ומסובך כדי לצוד את המשגרים הכבדים. היותו של חיזבאללה חלק מהממשלה הלבנונית והתמיכה שממשלת לבנון נותנת לארגון יאפשרו לישראל לפעול ביתר חופשיות נגד אתרים שבעצם המשך הפעלתם יש משום סיוע ללחימה של חיזבאללה.
כשלבנון וחיזבאללה חד הם, יכולה ישראל להסיר חלק מהמגבלות שהיא הטילה על עצמה ב?2006. בכל מקרה תהיה זו מלחמה קשה ביותר, גם לעורף וגם ללוחמים, ולכן אין למהר אליה. אך אם תתרחש - חייבים להצליח בה כדי להבהיר לסביבה הרוגשת כי גם אופציית האש אינה יעילה נגד מדינת ישראל.