על המדינה לקבוע מיהו יהודי

למעלה מארבע שנים נמשך הסבל של שתי נשים ישראליות שגיורן בוטל בהחלטה שערורייתית וחסרת תקדים של בית הדין הרבני באשדוד. יש שסבורים שהמלחמות הפנימיות בעולם הדתי בין חוגים חרדיים לבין אנשי הציונות הדתית היו הסיבה לכך שדיון שיגרתי בתיק גירושין תמים הפך לחקירה לא לגיטימית על אורך חיים וזיקה למצוות הדת. כשהתרשם הדיין שהנשים לא "דתיות" מספיק הוא שלל את יהדותן ואת יהדותם של כל ילדיהן שנולדו אחרי שהתגיירו. הנשים לא ויתרו ומאז נלחמות על צדקן בין כותלי בית הדין הרבני . במקביל הן פנו גם לבג"ץ שבינתיים התייצב לצידן.

למרות עידודו של בג"ץ והאמירות הפייסניות של הרב הראשי בתקשורת עניינן לא הובהר ולא הוברר עד עצם היום הזה. יתרה מכך, יהדותם של כל 10,000 מתגיירי מערך הגיור הממלכתי שבראשו עמד הרב דרוקמן הוטלה אף היא בספק. ככל שהזמן עובר מתחזק הרושם שהממסד הדתי אינו מעוניין בפתרון הבעיה ועסוק בעיקר במשיכת זמן. היום אני סבור שההבנה שלא מדובר בסתם סיפור של שתי משפחות מסכנות אלא בחבית חומר נפץ של ממש לא חלחלה כנראה למסדרונות בית הדין הרבני. חשוב להדגיש, שהרבנות ובתי הדין שלה לא פועלים בסיפור הזה כארגון רוחני תיאולוגי אלא כזרוע ממסדית, כחלק אינטגראלי מהשלטון. השלטון שהסמיך את הרב דרוקמן לגייר את הנשים האלה וממש, אבל ממש לא הסמיך אף אחד לבטל את גיורן. כלומר, ואין מחלוקת בעניין, הרב שביטל את גיורן של הנשים פעל שלא על פי הסמכות שהוקנתה לו על ידי המדינה וניתן היה תחילה לצפות שיימצאו הגורמים שיתקנו את המצב האבסורדי שנוצר. אך הדבר לא קרה.

הדיונים נמשכים והפתרון לא נראה באופק. דמיינו לעצמכם את החיים של מישהו שגדל כיהודי, עולה לארץ וכאן מגלה שיהדותו לא מלאה, פגומה – הרי זה מה שמדינת ישראל משדרת לאותם יהודים שלא עפ"י הלכה אותם היא מעלה בהמוניהם בשנים אחרונות. כאשר אותו אדם מתגייר, ועובר בהצלחה תהליך קשה של גיור אורתודוקסי, לכאורה הפרדוקס המרכזי בחייו כיהודי נפתר. אבל אז שוב מטילים ספק ביהדותו, שמבחנתו אושררה, ננעלה ונחתמה כשטבל. זאת סטירת לחי, עלבון שלא יתואר, גועל נפש של ממש. מי יעזור לאדם כזה? מי יעזור לנשים המסכנות ולילדיהן? אתם מבינים שגדלים כאן ילדים יהודים שביום מין הימים יגלו שמישהו ברבנות הממסדית החליט שהם אזרחים סוג ב"? הרי היום עדיין לא סיפרו להם, היום עדיין יש תקווה לכאורה.

שאלת "מיהו יהודי?" היא שאלת מיליון הדולר ההיסטורית של ישראל, לא במקרה היא הפילה כאן ממשלות והרכיבה קואליציות. שערוריית ביטולי הגיור והימשכות האינסופית של הליכים מוכיחים שוב מעבר לכל ספק, שהמדינה עצמה, ולא הגורמים ה"פסבדו ציוניים", צריכה להיות זאת שתקבע מיהו יהודי. המדינה הזאת הוקמה לא אתמול, קרו כאן כל מיני דברים מאז הקמתה שהוכיחו וממשיכים להוכיח מדי יום, שהגורמים החרדיים אינם חיים איתנו באותו עולם, הערכים שלהם אינם ערכינו והגישה המזלזלת שלהם כלפינו אינה יכולה עוד להיות נורמה איתה המדינה ואנחנו צריכים להשלים. די להכלאה הבזויה שבין הממסד הרבני למדינה הציונית! באמת כבר נמאס מזה. הכבוד שמוענק כאן לרבנים החרדיים הוא מוגזם ולא מוצדק הרי הם פעם אחר פעם מוכיחים כמה הם מנותקים ומנוכרים לנו.

אני מקווה שבסופו של דבר יתעשתו הדיינים ויבטלו את פסקי הדין המקוריים שמטילים ספק ביהדות הנשים האומללות ושפגעו בהן כה קשה. אבל השיעור מהפרשה יילמד אך ורק כאשר תופרד הדת מהמדינה, כשתוסר ההילה הממסדית מהמערכת הרבנית והמדינה בעצמה תקבע "מיהו יהודי".